זכויות יוצרים

המאמר מציג מודל להסדרת הטיפול בזכויות הקניין הרוחני שנוצר במכון לחינוך דמוקרטי. המטרה היא ליצור שיטה מוסרית, עקבית, בהירה לנו וללקוחותינו. השיטה תאזן בין הרצון להנגיש את הידע הבהרה: ידע/תכנים בשפה המדוברת נהוג לדבר על ״ידע״, אבל במציאות בדרך כלל אנחנו מתכוונים ל״תכנים״ - כגון ספרים, חוברות, סרטים ועוד. ״ידע״ הוא know-how  של אדם (ובמידה מסויימת, של ארגון) והוא נרכש באמצעות למידה תוך כדי פעולה, בדרך כלל. שאנו יוצרים לקהלים רחבים, לבין הצורך של המכון להתנהלות עסקית בת קיימא.

במכון לחינוך דמוקרטי נוצר ידע רב – מודלים בתחומי חינוך וחברה, שיטות, כלים, מומחיות ועוד. זהו קניין רוחני משמעותי שהשימוש בו משפיע על הצלחת המכון בהשגת יעדיו החברתיים-כלכליים, וגם על מצבו הכלכלי. החלטנו להסדיר את הטיפול בקניין רוחני זה, ובעיקר באחד ממרכיביו – זכויות היוצרים על הידע שנוצר במכון. המודל אושר ע״י אסיפת המכון.

רקע: ארבע פרספקטיבות לניהול הקניין הרוחני

השיטה מבוססת על שילוב של ארבע פרספקטיבות לנושא הקניין הרוחני: חוקית, מוסרית, עסקית, ידע

פרספקטיבה מוסרית/ערכית

לאנשים ולארגונים המשקיעים את מיטב כשרונם והונם בפיתוח ידע, יש לזכות להינות מפירות עולמם. זכות זאת מעוגנת בסעיף 3 בהצהרת זכויות האדם (״אין פוגעים בקניינו של אדם״).
כמו כן, אם לא יוכלו אנשים וארגונים להנות מהזכות שלהם לקניין, פיתוח הידע יואט מאד. שיקול זה מבוסס על עקרונות הכלכלה הקפיטלסטית, המאמינה בקשר בין הזכות להינות מפירות המאמץ והכשרון ולבין ההתפתחות של ידע חדש (ובהרחבה, איכות חיים) בעולם.
באופן מסורתי, העקרון מוסרי זה תורגם לכלים חוקיים המקנים לבעל הקניין הרוחני, יחיד או ארגון, מונופול על פרי יצירתו לתקופה מסויימת. מנופול זה נותן לו זכות למכור את הקניין הרוחני שהוא שיצר, ולהגביל את הגישה של אנשים אחרים לידע זה.
מצד שני, הדוגלים בגישת הידע הפתוח טוענים הידע אמור להיות נגיש לכל אדם שיכול לעשות בו שימוש טוב ובאמצעותו לתרום ליצירת חברה טובה יותר.
כברירת מחדל וכהחלטה אתית, אנחנו במכון:

  • נעניק גישה פתוחה לידע שאנחנו יוצרים
  • נקפיד על מתן קרדיט ליוצר היצירה ולשותפים משמעותיים ליצירה.

פרספקטיבה חוקית

  • רעיונות ושיטות: לא ניתן להגן על זכויות יוצרים בכל הנוגע לרעיונות ושיטות. ברגע שהתפרסמו הם נחלת הכלל.
  • דרכי ביטוי רעיונות ושיטות: בניגוד לרעיונות, אופני הביטוי שלהם, בצורת מסמך, סרט, יצירת אמנות וכו׳ הינם קניין רוחני של היוצר, וניתן להגן על זכויות היוצרים שלו.
  • בעלות על זכויות יוצרים: כברירת מחדל וכל עוד לא הוגדר אחרת, יוצר היצירה הוא הבעלים של זכויות היוצרים על היצירה. באמצעות הסכם, ניתן להעביר זכות זו לגורם אחר.
  • מה מקנות ״זכויות יוצרים״: את הזכות הבלעדית להשתמש ביצירה: לשנות אותה, לשכפל אותה, להפיץ אותה על פי הכללים שייקבע, למכור אותה או את זכויות היוצרים עליה ולהגביל את הגישה של אחרים לידע.

ֿ

פרספקטיבה עסקית

אלה המגמות המפציעות בעולם בנושא זכויות יוצרים:

המגמה הראשונה: ידע פתוח=יתרון עסקי:

במקרים רבים, הפצה רחבה של הידע מחזקת את המוניטין, המיתוג וכח המשיכה של יוצר הידע, ויכול להביא ליצירת הזדמנויות עסקיות חדשות. לקוחות קונים בדרך כלל מומחיות, אנרגיה אנושית ויכולות אנושיות נוספות.
״כן, הבנתם נכון- לפני שמנסים למכור משהו צריך לתת ידע, הרבה ידע, ובחינם.
המטרה בכתיבה שיווקית נכונה וטובה ברשת היא ליצור קהילה של "נאמנים" למותג שלנו; קהילה של גולשים שיודעים שאנחנו נותנים להם את המענה שהם צריכים.
…הכתיבה אמורה לגרום לקוראים שלנו לסמוך עלינו כך שבסופו של דבר, כשיגיע הרגע והם יצטרכו את המוצר שלנו, הם ידעו היטב לא ללכת לשום מקום אחר, אלא רק אלינו. ולמה? כי יצרנו אצלם אמון״
(מקור: נעמי זמיר,  TLVBOX)

המגמה השניה: אנשים מצפים לקבל תכנים בחינם

  • מצפים לקבל בחינם: בעקבות מהפיכת האינטרנט,בתחומים ״הרכים״ יחסית כגון מדעי החברה, אנשים לא נוטים לקנות תכנים. הם מצפים לקבל אותם בחינם, למצוא אותו בגוגל. התכנים וערוצי הפצת תכנים הופכים להיות יותר ויותר נגישים ללא עלות.
  • מתרופפת ההגנה הקשיחה על ידע: מתחילה להיות מגמה של שיתוף בידע שהיה קודם לכן מוגן ונעול. למשל חברת טסלה שחררה לעולם בחינם את כל הפטנטים שלה. הסיבה: ידע טכנולוגי פתוח מאפשר לעולם כולו להתקדם בתחום מסוים (למשל במקרה של טסלה, מכוניות חשמליות), וכתוצאה מכך- השוק בו פועלת החברה מתקדם – והדבר משרת בסופו של דבר את האינטרס העסקי שלה.

פרספקטיבת ידע

ידע הוא משאב מיוחד. בניגוד למשאבים כגון נפט, הוא לא מתכלה. ככל שתחלוק בידע יותר, הוא יגדל וישביח. שיתוף בידע מביא להעשרת הידע וליצירת ידע חדש (למשל דרך משוב). מצד שני, ידע עשוי להתיישן. הגבלת הגישה אליו וחוסר שימוש יכל להביא לכך שהידע יהפוך ללא רלוונטי. שירים אפשר לכתוב למגירה ולפרסם לאחר שני עשורים. ידע שימושי, לעומת זאת, לא ישביח כשהוא נעול שנים רבות בתיקייה.

מודל לניהול הקניין הרוחני במכון

העקרונות עליהן מבוסס המודל

המודל מבוסס על ארבעה עקרונות המבוססים של שקלול של הפרספקטיבה המוסרית, הפרספקטיבה החוקית, הפרספקטיבה הכלכלית-עסקית ופרספקטיבת הידע:

  1. הפצה רחבה: כברירת מחדל, המכון הדמוקרטי מאמין בהפצה רחבה של הידע שהוא יוצר, כדי להרחיב את היישום שלו בחברה ובחינוך.
  2. תועלת עסקית: המכון גם מאמין בכך שלהפצת ידע זה יש גם יתרונות עסקיים-שיווקיים, בנוסף לשיקולים הערכיים – הפצת הידע מגדילה את ההכרה במומחיות של המכון, מגדילה את החשיפה ויוצרת הזדמנויות חדשות מול לקוחות ושותפי פעילות פוטנציאליים.
  3. הגבלת גישה: במקרים מסוימים, בהם יש סיבה שיווקית-עסקית-תפעולית ברורה להגבלת הגישה לידע מסוים, המכון אכן יגביל את הגישה.
  4. הדדיות: המכון מאמין בהדדיות בעבודה מול שותפי פעילות ולקוחות – כלומר, במקרה והמכון ולקוח תרמו תרומה משמעותית ליצירת ידע מסוים, יהיו לשני הארגונים זכויות דומות.

רשיון שימוש בידע : Creative Commons

כברירת מחדל, הגישה לתוצרי הידע של המכון תוסדר ברשיון   creative commons.
יש שישה סוגי רשיונות כאלה הנבדלים זה מזה במידת הפתיחות שלהם. הם מגדירים:

  1. האם חובה לתת קרדיט ליוצר המקורי?
  2. האם מותר להשתמש בתוצר גם למטרות מסחריות?
  3. האם מותר לשנות את התוצר או שחובה להשתמש בו כפי שהוא נוצר במקור?
  4. האם המשתמש נדרש לשתף את התוצר על פי אותו רשיון בו הוא עצמו השתמש?

בצילום האייקונים של הרשיונות:
 ששת הרשיונות של creative commons
כברירת מחדל, הרשיון המדוייק של  creative commons  שאנו ממליצים עליו הנו:

  • ייחוס-שימוש לא מסחרי-איסור יצירה נגזרת (by-nc-nd).

כלומרֿ, המשתמש בתוצר הידע שלנו:

  1. צריך לתת קרדיט ליוצרים
  2. לא יכול לעשות שימוש מסחרי ביצירה, למשל למכור אותה. (אלא אם יפנה אלינו ונסכים לכך).
  3. לא יכול ליצור יצירה משלו המבוססת על היצירה שלנו, למשל לכתוב ספר ולהעתיק אל תוכו את כל החוברות שלנו, או לקחת חוברת שלנו ולמתג אותה מחדש תחת שמו.

בכל תוצר ידע של המכון נציין רשיון זה, באמצעות הלוגו הסטנדנטי של רשיון זה:
הלוגו של הרשיון בו נעשה שימוש בדרך כלל ״ייחוס-שימוש לא מסחרי-איסור יצירה נגזרת״. כלומר מותר לעשות שימוש חופשי אך לא למטרות מסחריות, יש לתת קרדיט ליוצרים המקוריים, אין לשנות את היצירה
הערות

  1. תוצרי ידע = ספרים, חוברות, מדריכים, דפי עבודה, מאמרים, האתר החיצוני ועוד.
  2. גם תחת רישיונות creative commons ״תנאי הרישיונות קובעים כי אין זכויות השימוש הרגילות נפגעות במאומה – לדוגמה, עדיין קיימת זכות השימוש ההוגן״ (ויקיפדיה).
  3. יש ארגונים הנוקטים בגישות יותר פתוחות. לדוגמא, נציגת עמותת שיתופים שהשתתפה ביים ההשפעה סיפרה שרוב התוצרים שלהם מועלים לרשת בפורמט וורד, כדי שכל אחד יוכל להעתיק אותם, לשלבם בתוצרים שלו, ואף למתג אותם מחדש תחת הארגון שלו.
  4. במקרים מסוימים המכון יוכל לחרוג מהרישיון המוצע לעיל ולקבוע רישיון פתוח יותר לאחד מתוצריו. למשל, להגדיר תוצר מסוים ככזה שכל אחד יכול ליצור ממנו יצירות נגזרות.
  5. רשימה מלאה של ששת הרישיונות האפשריים:

https://he.wikipedia.org/wiki/Creative_Commons
מקור: ויקיפדיה.

חוזים עם לקוחות ושותפי פעילות

מודל הקניין הרוחני של המכון נועד לעודד את היצירה של תוצרי ידע בפרויקטים עם לקוחות ולאפשר שימוש והפצה מקסימליים בתוצרים אלה.
החוזה הג׳נרי יכלול את הסעיף הבא:

  1. המכון הדמוקרטי רואה חשיבות ערכית-חינוכית-חברתית בהעמדת ידע שימושי שנוצר בעבודתו לקהל הרחב. ידע זה מונגש לציבור באמצעות יצירות כגון ספרים, חוברות, דפי מידע, מדריכים וכלים נוספים.
  2. הגישה לתוצרי ידע שיוצרו במסגרת הפרויקט ומתאימים להפצה ולפרסום לקהל הרחב תוסדר בדרך כלל באמצעות רישיון creative commons  מסוג  ״ייחוס-שימוש לא מסחרי-איסור יצירה נגזרת (by-nc-nd)״. ניתן יהיה לשנות לרישיון אחר בהסכמה משותפת.
  3. זכות היוצרים על יצירה שתיווצר במסגרת  הפרויקט או אף לאחר סיומו ומיועדת לשימוש ציבורי תהיה של יוצרי היצירה. במקרה בו היצירה תכתב ע״י אנשי המכון, זכות היוצרים יהיו של המכון, במקרה בו היצירה תכתב ע״י _____ (לקוח/שותף פעילות) זכויות היוצרים יהיו שלו,  ובמקרה בו היצירה תכתב במשותף ע״י המכון ו______(לקוח/שותף פעילות)  זכויות היוצרים יהיו משותפות.
  4. בכל המקרים בהם גם המכון וגם _____ (לקוח/שותף פעילות) השתתפו ביצירת הידע המגולם בתוצר ידע, ינתן קרדיט בהתאם.
  5. תוצר שיוגדר כתוצר פנימי של הפרויקט (לדוגמא: דו״ח פנימי) לא יונגש לקהל הרחב, אלא אם המכון ו_______ (לקוח/שותף פעילות) יסכימו במפורש על פרסומו.

זכויות יוצרים של עובדי המכון

המכון מאמץ את העיקרון הג׳נרי הנהוג בדרך כלל בעולם: קניין רוחני הנוצר ע״י עובד במסגרת עבודתו בארגון ותוך שימוש במשאבי הארגון יהיה שייך לארגון.

קרדיט ליוצרי הקניין הרוחני

נושא הקרדיט לעובדים לא מעוגן בחוק. כברירת מחדל, בקניין רוחני משמעותייש להפעיל שיקול דעת: הכוונה לקניין רוחני משמעותי יחסית ולא לפריטי ידע שוליים יחסית שלא מחייבים השקעת עבודה, ידע ודמיון רב. שנוצר במכון – למשל חוברות או מאמרים – היוצרים יקבלו קרדיט ושמותיהם יוזכרו. במקרה שהתוצר נוצר ע״י הצוות כולו, הקרדיט יוענק לצוות ולא לכותבים מסוימים.
כאמור, זו ברירת המחדל.

הנה עוד חומרים שיעניינו אותך:

דף תצפית בסיור

מוביל תוכן

טיפול חכם בזכויות יוצרים כתנאי לשיתוף פעולה

זכויות יוצרים, קרדיט ועובדי המכון

ידע מאירועים

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן