התמודדות עם בעיות התנהגות במערכת החינוך

בעיות התנהגות במערכת החינוך ודרכי התמודדות בבתי הספר

התמודדות עם בעיות התנהגות במערכת החינוך

בכל בית ספר או שכבת כיתה ישנו אותו קומץ של ילדים עם דפוסי התנהגויות מורכבות במיוחד. העבודה החינוכית המורכבת כוללת בחובה קשיים ואתגרים רבים. מנהלים, יועצות בית ספר וגם פסיכולוגים נדרשים לקדם שינוי חינוכי בבית הספר. הם נדרשים לייעץ לסגל החינוכי כיצד לקדם שינוי באקלים החינוכי הכיתתי, כיצד לעזור לילד לשנות את התנהגותו ולהבין ביחד עם המורה כיצד לקדם את העבודה החינוכית. בתי הספר בישראל  מתמודדים עם בעיות רבות הקשורות באקלים בית הספר, לכך מתלווה צורך עז להפחית אלימות ובעיות משמעת בקרב התלמידים ולהתמודד עם שחיקה ועומס בקרב המורים.
מדיון של משרד החינוך עולים נתונים אשר מצביעים כי בקרב תלמידים בחברה הישראלית ישנם דפוסים שונים של חוסר משמעת אשר באים לידי ביטוי. ביניהם ״אי-כבוד כלפי בעלי סמכות פורמלית, ריבוי פעילויות לא-פורמליות, אי-ציות לחוקים הקיימים, חוסר הקשבה למורה, רעש ואי-סדר בכיתה ״  עולה הטענה כי תכונות אלו אצל התלמידים נובעות מעומקי התרבות הישראלית ו״הצברית״ שמאופיינת בעצמאות, מרדנות, חוצפה ואומץ. עוד עולה מדיון הממשלה כי אקלים נוח במסגרת הכיתה הוא תנאי הכרחי לקיום למידה איכותית והוא אשר עשוי להשפיע על אלימות, זלזול או חוסר משמעת בקרב תלמידים.
ניתן למצוא מגוון רחב של תכניות להתערבות התנהגותית עם תלמידים בבית הספר .בחירה של תכנית התערבותית הולמת ויישומה בין כותלי הכיתה, דורשת היכרות מעמיקה עם מאפייני התלמידים, המורים ובית הספר. זאת במטרה להבין את הדפוסים הקיימים במערכת היחסים שבין התלמידים, המורים וההורים, להבין את הדפוסים הרצויים בתוך בית הספר ולבנות תכנית שמטרתה לצמצם את הפער שבין הדפוסים הקיימים לבין הדפוסים הרצויים. התערבות המובילה לשינוי היא תהליך מורכב. השינוי יכול לנבוע מרצונם ומניסיונם האקטיבי של המורים והתלמידים לעצב מחדש את מציאות חייהם בבית הספר, על מנת לשפר את אורח חייהם ולהתאים את הסביבה לצורכיהם. לחלופין, שינוי יכול לנבוע מהכרח חיצוני, כתהליך הנכפה על התלמידים, המורים ואף על המנהל.

דרכי התמודדות של בית הספר:

צוות מומחים: בתי ספר מעסיקים אנשי מקצוע כגון: פסיכולוגים ועובדים סוציאליים  שמטרתם בין היתר  לטפל בבעיות האלימות בבית הספר ולהציע מודלים להתערבות בבעיות התנהגות, אלימות ותוקפנות.
מורים בבית הספר: גישות מסייעות הן לא רק טכניקות יעילות לפתרון בעיות התנהגות אלא גם גישה חינוכית המבוססת על אמפתיה, סובלנות ואכפתיות, גישת המורה המעצימה את חשיבותם של היחסים הבין-אישיים בכל התערבות חינוכית מוצלחת ואשר תורמת באופן משמעותי לשילוב מוצלח יותר של תלמידים.
קיים פער בין הידע שיש למורים בנוגע לטיפול בבעיות התנהגות לבין יישום הידע במצבים אותנטיים. מכאן, שיש להציב כיעד מרכזי בהכשרת מורים את הגישור שבין תיאוריה למעשה תוך התייחסות לקשיים ולמגבלות שיוצרת המציאות המורכבת של הכיתה ותוך חשיפת שיקולי הדעת בתהליך קבלת ההחלטות של מורים.
אחד מהכלים להתמודדות היום של מורים בחינוך הרגיל עם בעיות משמעת הוא הוצאת התלמיד "הבעייתי" אל מחוץ לכיתה לשיחות עם מומחים כמו יועצים, רכזות, מנהלי בית ספר, פסיכולוגים. ד"ר אביגדור בנש"ק מדבר על כך בספרו התלמיד הבעייתי גישה התנהגותית – קוגניטיבית, שזוהי אמנם שיטת טיפול מקובלת אך שיטה זו יוצרת אפליה כלפי הילד, מציגה אותו כשונה ויוצרת פער לימודי וחברתי בינו לבין בני כיתתו או מרחיבה פער קיים. לפי בנש"ק ככל שילד מבלה יותר זמן מחוץ לכיתתו הסיכויים שלו לחזור אליה רק קטנים וכך תופעת הנשר והצורך במציאת פתרונות לתלמידים אלו רק גדל.
ישנם מחקרים המחזקים את הידע הקיים בדבר הקשר שבין עמדות והתנהגות ומוכיח שלעמדות כלליות כמו דמוקרטיות כמו גם לתפיסות יותר ספציפיות כמו תפיסת מסוגלות הוראה, יש קשר להתנהגויות המתבצעות בפועל. משתמע מכך, שלצד הקניית ידע ומיומנויות הוראה וניהול כיתה יש לפעול, בתהליכי הכשרת מורים, להעצמת אישיותו של המורה, לחיזוק תפיסת המסוגלות האישית ולגיבוש אישיות דמוקרטית. כיוונים אלו עשויים להגביר את תחושת היכולת, המחויבות והאחריות של המורים הרגילים כלפי התלמידים המשולבים, ולהוביל להתמודדות חינוכית נכונה יותר עם משימת השילוב.
מחקרים מראים כי התנהגות מסייעת של מורים בפתרון בעיות התנהגות, קשורה באופן מובהק לתפקודים טובים יותר של תלמידים משולבים: הם מעורבים יותר בפעילות הכיתתית, והתפקוד הן הלימודי והן החברתי שלהם גבוה יותר.  ממצאים אלו מחזקים את חשיבותן של הגישות המסייעות בחינוך ואת יעילותן בהקשר לשילוב.
לפי מאמרו של יובל עוז (2012) כ- 25,000 בני נוער אשר לא מוצאים את מקומם במסגרות חינוך ״הרגילות״  עברו ללמוד במסגרות חינוך שונות, אשר מנסות לתת מענה ישיר לצרכים של התלמידים  ולייצר גיוון של אפשרויות, בניסיון לאפשר לעצמם למידה סדירה.

לקריאה נוספת

  • אורן, ד. (2009). מודל הקווים האדומים. בניית מוגנות והתמודדות עם אלימות כחלק מתהליך פסיכו- חינוכי והשפעה על תפיסות ואווירה בבית ספר על יסודי. פסיכו-אקטואליה. ע"מ 32 – 44.
  • ואצלאוויק, פ., ויקלנד, ג'., ופיש, ר. (1979). עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן. ספרית פועלים.
  • טייטלבאום ר', צוייג ח' ושור ד' (2003) סקר צורכי מידע של מנהלי בתי ספר. ירושלים. המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות, מכון הנרייטה סאלד.
  • פרנקל, ויקטור. (1982). הזעקה הלא נשמעת למשמעות. הוצאת דביר. תל אביב.
  • שימוש בעקרונות פסיכולוגיית העצמי בטיפול בבעיות התנהגות במסגרת עבודתו של הפסיכולוג החינוכי בבית הספר: חלק א' מאת עירית חגי ויהודה חגי.
  • עמדות, ייחוסים ודפוסי התמודדות של מורים עם בעיות התנהגות של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, והקשר שלהם לתפקודים של תלמידים אלו, ד"ר אורית אלמוג.
  • כיצד מנסה בית הספר הדמוקרטי ניצן לצמצם פערים חברתיים אצל אוכלוסיית תלמידים מוחלשת חקר מקרה, עוז יובל, 2012.
  • התלמיד הבעייתי גישה התנהגותית- קוגניטיבית, ד"ר אביגדור בנש"ק, 1994.
  • משמעת תלמידים והוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה,אתי וייסבלאי , 2013.

הנה עוד חומרים שיעניינו אותך:

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן