השתלמות הערכה דיאלוגית – מפגש 4+5 – מה מעריכים

מפגש רביעי וחמישי: השתלמות קצרה בנושא מה מעריכים, ימ"ה, התנסות.
מאת: שרון שמעוני
משך המפגש: כ-3 שעות אקדמאיות

מטרות המפגש

• המורים יכירו את עקרונות הפעולה של הפדגוגיה הדיאלוגית
• המורים יבנו ימ"ה לשעור,יחידת לימוד
• המורים יבנו שעור, יחידת לימוד המתאימים להערכה חלופית עפ"י עקורנות פדגוגיה דיאלוגית.

מהלך הפעילות

1. תחילת מפגש – להסתובב בחדר- 3 עצירות אחד מול השני: התבוננות בעינים, משהו שקרה לי אתמול, שאלה שמעסיקה אותי.
2. התנסות בשעור אחר. חלוקה ל 3 קבוצות. כל קבוצה לומדת נושא בעזרת דפי ההנחיה בתצורות למידה שונות: שאילת שאלות (צפירה- ספרות), קהילת חשיבה (שמות, תנ"ך), למידה פעילה (היסטוריה, סוגי משטרים). עד- מתעד
3. סיכום במליאה- כל קבוצה משתפת בתהליך הלמידה, העד- מספר מה ראה.
4. לרשום על הלוח את כל המתודות שהיו לנו עד כה בהשתלמות- קהילת לומדים, למידה פעילה, קהילת חשיבה, ג'יקסו, שאילת שאלות.
5. משימה בזוגות- בונים ימ"ה. בעזרת שקף מיומנויות והרגלים. אחר כך- בונים את השעור/יחידת הלימוד כך שתהיה פתיחה/חלק פעיל/סיכום. ושיענה לחמשת עקרונות הפעולה. כל זוג- כותב את המערך שבנה.
6. משוב מקדם- הזוגות מתחברים לרביעיות. כ"א מציג את השעור שבנה. נותנים משוב לפי אמ"י. שקופית. חוזרים לזוגות. לשיפוץ.
7. סיכום- איך הרגשתם בעבודה על בנית השעור? משהו שהיום עשיתי / תכננתי שלא עשיתי/תכננתי בעבר.

המתודות

א. הכיתה, הקבוצה כקהילת לומדים-  כל לומד מביא לתוך הקהילה את אזורי החוזק שלו, תחומי העניין שלו, הסקרנות שלו, סגנון הלמידה שלו ואישיותו.  החיבור בין הלומדים ע"י הקשבה ושיח דיאלוגי מייצר את חכמת הקולקטיב או האינטליגנציה הקבוצתית. תפקידו של מלווה התהליך (המורה)  הוא לסייע  לקבוצה להפוך לקהילת לומדים, להביא עצמם לידי ביטוי וליצור את היחד החדש.
ב.  קהילת חשיבה- למידה דרך שאלות.  פיתוח היכולת לשאול שאלות מתוך התחום הנלמד ולצאת מהן לשיח, ללמידה מעמיקה, להבעת דעה או עמדה . הכרות עם סוגים שונים של שאלות מעוררות ויצירת תהליך למידה שהשאלות יעלו מהילדים  ממקום של סקרנות,  של חשיבה ביקורתית, של הסתכלות רחבה וכד'.
ג. למידה פעילה- פיתוח היכולת להפוך תוכן לימודי לחוויות למידה פעילה ורלוונטית לחיי  היום יום. הצגת ביצועי הבנה לכלל חברי הקבוצה.
ד. למידה על פי פרויקטים- PBL – תהליך הלמידה מתחיל מהפרויקט או  הבעיה.  מזמן חיבור בין תחומי דעת שונים.  המורה מעצב את תוכנית הלימודים. הידע הנלמד הוא הידע הנדרש- מה אנחנו צריכים לדעת כדי לממש את הפרויקט ואיך נעשה זאת.
ה. בית מדרש- יצירת ידע משותף, תוך למידה ושיתוף בתובנות וחוויות אישיות ליצירת הבנות ותובנות תוך הקשבה ושיח דיאלוגי עם הנושא ועם הקבוצה.
ו . גיקסו- אחריות הלמידה על הלומדים.לאחר למידה משותפת פונים חברי הקבוצה ללמד קבוצות אחרות. על כול אחד מחברי הקבוצה מוטלת האחריות לדעת את נושא הלמידה שלו לעומק . הצלחת היחיד היא הצלחת הקבוצה ולהפך. על הקבוצה מוטלת האחריות להצלחת היחיד.

שאלה מנחה

מהם עקרונות הפעולה שהיו בשעורים? מה היה בשעורים שהפך אותם לכאלה?
לקשר גם לדברים שחווינו במפגשים שלנו. להציג באמצעות המצגת:
דיאלוג– דיאלוג ביניינו לבין החומר הנלמד, דיאלוג בין המנחה לבין המשתתפים, דיאלוג בין המשתתפים. (עבודה עם טקסט- משהו שמסכימים איתו, משהו שלא מסכימים איתו. בירור עמדות- מהי עמדתי ביחס לעמדות הערכה, שיח על העמדות המשותפות שלנו
לומד אוטונומי– למידה שלי, ניכוס הידע אלי באמצעות ההתמודדות שלי עם החומר (ג'יקסו, חילוץ הכלל מהמקרים הפרטיים- מהי למידה במאה ה 21, מה אנחנו מלמדים חוץ מדיסיפלינה  מתוך הלמידה מהצלחות).
רלוונטיות- חיפוש המקום האישי. שאלה- מה אני למדתי, מה אני לוקחת לשעור שלי. שאלה- איזו מן מורה אני, מה אני עושה היום, היכן הקשיים שלי היום.
קהילת לומדים– עבודה בקבוצות, הבניה משותפת.
תפקיד המורה– הקניה בהתחלה או בסוף. איתגור בקבוצות, שמירה על מסגרת, תכנון מוקפד של המשימה.