גיליון 06
יולי 2018

השפעה

מגזין המכון הדמוקרטי

השפעתן של תנועות החברתיות על החברה

| כריסטופר זנף

הקדמה

בשנת 2011, עם האביב הערבי ומחאת הזעם בספרד, החלה בעולם תופעה גלובלית של מאבקים, מתנועות Occupy בארה״ב ולמען צדק חברתי בישראל, ועד המחאות בפארק גזי בתורכיה ותנועת Nuit Debout בצרפת. אירועים רבי משתתפים של השתלטות על כיכרות הערים בדרישה לכבוד, לצדק ולדמוקרטיה, עוררו דיונים נרחבים אודות הגורמים להיווצרות התנועות ולהשפעתן. במאמר זה אראה כיצד ניתן להבין את השפעת התנועות על החברה, לשם כך אשתמש בדוגמאות מהעבר ומההווה לתנועות שהובילו שינויים במספר ממדים של אינטראקציה חברתית.

בניגוד לטיעון הוותיק לפיו המונופול של המדינה על הכוח שואף לדכא את הכוחות ההרסניים בעימותים כאלו, עולה כיום טיעון בולט חדש: על פי תיאוריות מודרניות מאבקים חברתיים בכלל, ותנועות חברתיות בפרט, מועילים לחברה

סיפור קצר מאוד

חשיבה פוליטית על תנועות חברתיות היא משמעותית, משום שהיא מעלה שאלות על היחס בין סדר ואי סדר, לגיטימיות הממשלות, והשפעתן של מחאות. בניגוד לטיעון הוותיק, שמופיע כבר בתיאוריות של הובס ומקיאוולי, על פיו המונופול של המדינה על הכוח שואף לדכא את הכוחות ההרסניים בעימותים כאלו, עולה כיום טיעון בולט חדש: על פי תיאוריות מודרניות מאבקים חברתיים בכלל, ותנועות חברתיות בפרט, מועילים לחברה. שינוי זה בגישה מופיע כבר בתיאוריות של קנט והגל, הטוענים שהחוקה האתית של מוסדות המדינה ניתנת לשינוי כתוצאה ממאבקים חברתיים. פילוסופים וחוקרים מאוחרים יותר אשר הושפעו מרעיונות אלו מספקים הסברים שיטתיים יותר בנוגע לגורמים, הסיבות, המוטיבים וההשפעות במקרים בהם תנועות חברתיות חשפו את המבנה של אי הצדק הכלכלי (מרקס) ואת השפעות הרציונאליזציה (וובר), כפו אינטגרציה חברתית (זימל), הגדירו מחדש את שלטון הסדר (גראמשי) וחשפו מאבקים סמויים (דרנדורף). למעשה, רוב התיאוריות המודרניות רואות בתנועות חברתיות כוח המניע שינוי חברתי חיובי.

ממדי ההשפעה ודוגמאות

לצד ההתייחסות החיובית לתנועות חברתיות ככוח מניע שינוי, אקטיביסטים רבים חוששים מהמשמעות והכוח שיש לפעולותיהם. קיימים דיונים ארוכים בתוך התנועות בנוגע לקמפיינים שנכשלו, לטקטיקות שגויות ולקיימותן של שיטות הפעולה. השפעת התנועות על החברה היא נושא שנוי במחלוקת. לעתים קרובות השפעת התנועה נמדדת באמצעות השאלה האם מטרותיה הושגו או לא הושגו. אולם, כדי להעריך כראוי את מידת ההשפעה של התנועה על החברה, יש לבחון האם חלו שינויים בחוקים או בשיח הפוליטי, האם הונע שינוי חברתי, האם חל שינוי במשתתפי המאבק ובהתנהלות המשותפת שלהם. בהמשך אציג דוגמאות לקשת רחבה של שינויים חברתיים שונים שהתחוללו בעבר ובהווה כתוצאה מפעילותן של תנועות חברתיות.

סיסמוגרף של בעיות חברתיות

בעיות חברתיות רבות הפכו לסוגיות פוליטיות חשובות והועלו למודעות הציבורית, הודות לקמפיינים ארוכים ולפעולות משותפות של אקטיביסטים שהביעו את מחאתם על עוולות. אחת הדוגמאות לכך היא הדיון הנוכחי בנוגע למחסור בדיור בר השגה בברלין. הביקורת על שוק הנדל"ן הרווחי בבירת גרמניה היתה יוזמה של פעילים חברתיים שטענו שעל אזרחים רבים, כגון גמלאים, סטודנטים, מובטלים ומהגרים, פסחה הצמיחה הכלכלית והם קורבנות של תהליך הג'נטריפיקציה. תנועות מקומיות ויוזמות שכונתיות דרשו את התייחסות הציבור להשפעות השליליות האלו. כיום סוגיית הדיור היא אחד הנושאים העיקריים על סדר היום של הממשלה החדשה. זוהי דוגמה מובהקת לנושא שלא טופל בעבר ונמצא כעת במוקד תשומת הלב הפוליטית.

מלבד המודעות הציבורית, תנועות חברתיות יוצרות גם שינויים מוסדיים…ניתן להתייחס לתנועות חברתיות כאל סוג של פוליטיקה חוץ-מוסדית שמסוגלת לכפות שינוי חוקי

לחץ ציבורי לשינוי חוקים

מלבד המודעות הציבורית, תנועות חברתיות יוצרות גם שינויים מוסדיים; למשל – ההישגים התחיקתיים של תנועת העבודה. במחצית השניה של המאה ה – 19, מאבק התנועה להגביל את אורך יום העבודה לעשר שעות הצליח במדינות רבות באירופה. עולם העבודה המערבי מתנהל כיום כפי שהוא מתנהל הרבה בזכות המאבקים ההיסטוריים שלה. דוגמה חיובית נוספת היא התנועה לשחרור האישה בכלל ותנועת הסופרג'יסטיות בפרט. מחאתן רבת העוצמה למען שוויון זכויות, דחפה בתחילת המאה העשרים מדינות רבות להעניק זכויות פוליטיות לנשים ולהבטיח זכות הצבעה אוניברסלית. הדוגמאות ההיסטוריות האלה של תנועת העבודה ותנועות הנשים מדגימות כיצד מחאות אזרחיות ארוכות טווח, שכללו מרי אזרחי, עצומות ושביתות, יכולות להצליח ולהשפיע על הדורות הנוכחיים. ניתן להתייחס לתנועות חברתיות כאל סוג של פוליטיקה חוץ-מוסדית שמסוגלת לכפות שינוי חוקי.

מעבדות תרבות לחלופות

ניתן לראות בתנועות החברתיות מעבדות תרבות לניסויים קולקטיביים בפרקטיקות, בסגנונות חיים ובמערכות יחסים. אחת הדוגמאות לכך היא תנועת הסטודנטים של 1968. הפרקטיקה הניסיוניות שלהם בנוגע לקבלת החלטות על ידי דמוקרטיה הסכמית (קונצנזואלית) בארגונים פוליטיים, במגורים משותפים ובשימוש פרטי באנרגיה סולארית, השפיעו באופן ניכר על הדורות הבאים ועל סגנונות חיים פלורליסטיים הנהוגים בחברה בת ימינו. בדיעבד, ניתן לראות בתנועת הסטודנטים גורם מניע לשינויים התרבותיים שהתחוללו בתחומי הצריכה, יחסי הגומלין בחברה ובמערכות יחסים בין אישיות במסגרת החברה.

תנועות חברתיות הובילו להכלה של קבוצות שקודם לכן הודרו

מאבקים למען הכלה

קיימות מספר דוגמאות למקרים בהם תנועות חברתיות הובילו להכלה של קבוצות שקודם לכן הודרו. כבר הזכרתי את תנועות הנשים כדוגמה להכלה חוקית של נשים  במערכת של זכויות פוליטיות. דוגמה נוספת היא תנועות הלהט"בים, שבמדינות רבות ברחבי העולם הצליחו במאבקן למען שוויון זכויות באופן כללי, ולהכרה חוקית בנישואים חד מיניים בפרט. זוהי דוגמה למאבק ממושך למען הכלה של יחסים בין אישיים במוסד חשוב, שבעבר סירב להכיר בזוגות חד מיניים. דוגמה נוספת היא התנועות למען זכויות האזרח בארה"ב. בשנות ה – 60 בארה"ב, מערכת החינוך, והמערכות של זכויות פוליטיות וזכויות העובדים , פעלו במתכונת של הפרדה גזעית, עליונות האדם הלבן ואפליה גזעית. פעולות התנועה לזכויות האזרח ודרישתה לשוויון זכויות הובילו להכללתה של קבוצה גדולה של אזרחים ולהכרה בזכויותיה במסגרת החוק.

חלחול רעיונות והשפעתם על סדר היום הציבורי

הגדרת סוגיות פוליטיות, טפטוף וחלחול של רעיונות פרקטיקטות, והשפעה ניכרת על השיח הציבורי הם המאפיינים העיקריים של תנועות המשפיעות על החברה. אחת הדוגמאות לכך היא הניצחון המהיר של מורדי האביב הערבי בטוניס ובמצרים. מרי אזרחי, השתלטות על ככרות, ודרישה לדמוקרטיה כפו את שינוי המשטר. דרך החשיפה במדיה החברתית, פעילים באירופה ובארה"ב הושפעו וקיבלו מוטיבציה לפעול באופן דומה. הם התאספו במרכזי הערים, הקימו מחנות והמציאו מחדש את הדמוקרטיה במרחב הציבורי. בקיצור, הרעיונות והשיטות של המורדים הערבים חלחלו ברחבי העולם ואומצו על ידי הזועמים (Indignados) בספרד, התנועה נגד אי שוויון חברתי וכלכלי בארה"ב (Occupy), תנועת המחאה נגד הצנע ביוון ועוד. התנועות המערביות אולי לא כפו שינוי שלטוני, אך פעולות המחאה שלהן גרמו לציבור להכיר בכך שהפערים הקיצוניים ברמת ההכנסות מהווים איום על הדמוקרטיה. בעזרת סיסמאות רבות השפעה (כמו למשל "אנחנו ה- 99%"), הם משכו את תשומת ליבם של אזרחים, מפלגות ואישי ציבור (למשל פודמוס בספרד, ברני סנדרס בארה"ב וג'רמי קורבין באנגליה) לאי הצדק החברתי. העלאת נושאים חברתיים לסדר היום הציבורי משפיעה רבות על רעיונות פוליטיים ועל המוטיבציה של משתתפי המאבק.

נורמליזציה ואוטונומיה אינדיבידואלית

פעולות של תנועות חברתיות יכולות לכפות הכרה בערכים תרבותיים ובגישות שבעבר נתקלו בדחייה. קיימות מספר דוגמאות שבהן פעילים הביעו את אי שביעות רצונם מהציפייה של מקבלי המוסכמות להשליט את הנורמה בנושאים שונים כמו אופנה, יחסים ואהבה במרחב הפרטי. במקום זה הם קראו תיגר על הערכים המיושנים וביטאו אינדיבידואליזם, קולקטיביות ויחסים בין אישיים בדרכים חדשות. תנועות ותתי התרבויות הקשורות אליהן (למשל היפים, פנקיסטים) יסדו סגנונות חיים חדשים שבזמנו נראו כמו מהפכה תרבותית. אקטיביסטים שקראו תיגר על התרבות החדגונית, הם אלה שסללו את הדרך להכרה הולכת וגוברת בהומוסקסואליות, במעורבות אזרחית, בחיים בקומונה בדירות משותפות או בסגנון אופנתי ייחודי. התנהגותם הפרובוקטיבית הובילה לשחרור, ואפשרה לאנשים לקבל החלטות אישיות ללא קשר לשיוכם החברתי. במבט לאחור, ניתן לראות בתנועות הללו גורמים שהמריצו והניעו את החברה לעבר נורמליזציה של סגנונות חיים פלורליסטיים.

מרחב של כבוד

ניתן לראות בתנועות החברתיות מרחב ציבורי המכיר בצרכים של החברים בתנועה. הם משתמשים בכלים רבים ליצירת כבוד הדדי, תמיכה ומודעות. למשל בתנועות הדיור ובמחנות האוהלים שלהן הנהיגו תקשורת לא אלימה, שיטות של שוויון מגדרי להשתתפות בדיונים, תמיכה פסיכולוגית וסדנאות שנועדו לפתח את כישורי הנאום בדיונים פוליטיים. באספות פוליטיות בתנועה, החברים מתרגלים מעורבות חברתית במרחב של הבנה וכבוד הדדיים, וכך לתנועה יש השפעה חיובית על הביטחון החברתי של הפעילים.

סולידריות ותמיכה הדדית

תנועות חברתיות מתייחסות גם לבעיות ברמה המקומית. בעיתות משבר, כאשר שווקי העבודה חלשים, המדינות מקצצות בתקציבי הרווחה ואזרחים חלשים מקבלים פחות תמיכה, התנועות החברתיות מנהיגות יוזמות שמנסות לספק את צרכיהם הבסיסיים. למשל, בכל רחבי אירופה ישנן תנועות הומניטריות של אזרחים שהתנדבו לתמוך בפליטים ובמהגרים שהגיעו מאזורים במשבר (סוריה וצפון אפריקה) בשנת 2015. הן מספקות צרכים אזרחיים והומניטריים, במקומות בהם רשויות המדינה אינן יכולות או לא מעוניינות לספק תמיכה. דוגמה נוספת היא המטבחים הציבוריים ביוון, שארגנו ויזמו תנועות חברתיות בשכונות מקומיות בתקופת משבר האירו. הן ספקו מזון בחינם לאזרחים עניים (משפחות שפונו מבתיהן, מובטלים וגמלאים), בחברה פושטת רגל. המקרים האלו מדגימים כיצד תנועות חברתיות מקומיות יכולות להוות כוח שפותר בעיות בעזרת פעולות של סולידריות ותמיכה ישירה.

תנועות הצליחו להשפיע על השיח הפוליטי בקרב הפוליטיקאים ובקרב האזרחים, לגרום לחלחול של פרקטיקות ורעיונות ולתמוך באזרחים או בקורבנות של אי צדק. 

סיכום

כיצד ניתן להבין את השפעתן של התנועות על החברה? קשה להעריך את הסוגיה הזאת אם בוחנים אותה רק בהתייחסות לשאלה האם היא הצליחה להוביל להחלפת השלטון או לא. יש להתייחס לקשת רחבה של שינויים תרבותיים, פוליטיים וחברתיים שנגרמו כתוצאה מפעילותן של התנועות. כשבוחנים דוגמאות מהעבר ומההווה, ניתן לראות שתנועות הצליחו להשפיע על השיח הפוליטי בקרב הפוליטיקאים ובקרב האזרחים, לגרום לחלחול של פרקטיקות ורעיונות ולתמוך באזרחים או בקורבנות של אי צדק. ניתן לראות בתנועות מרחב של כבוד אלטרנטיבי וסיסמוגרף לבעיות חברתיות שבעבר לא זכו להתייחסות פוליטית. יתרה מזאת, ישנן מספר דוגמאות בהן הפעילות המתמשכת של תנועות הצליחה להוביל  לשינוי של חוקים ולהכלה מוסדית של קבוצות שבעבר הודרו. תנועות מצליחות גרמו לשינויים במרחבים הפרטי, החוקי והציבורי.חשוב להכיר בהשפעה האפשרית שיש לתנועות על החברה, אם כי בדרך כלל ניתן לראות אותה רק בדיעבד.

מאמר זה שואף לעודד אזרחים להצטרף לפעילות קולקטיבית ולבטא את מחאתם, כדי לשמר באופן ערכי והכרחי על החברות הדמוקרטיות.

אודות המחבר

כריסטופר זנף הוא עמית מחקר לדוקטורט במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת ברגן בנורבגיה.

מחקרו מתמקד בפילוסופיה פוליטית, באתיקה ישומית ובמאבקים חברתיים. בעבודת הדוקטורט שלו הוא חוקר את  התופעה החדשה של מחאת הכיכרות, כמאבק על-לאומי להכרה.

ליצירת קשר:

דרך האתר >>
מייל:  christopher.senf@uib.no 

המכון הדמוקרטי – חברה וחינוך (ע"ר)

דרך נמיר 149, תל אביב 62507
טלפון: 03-7412729 | פקס: 03-7412723
 di@outofsite.co.il