לקוחה מעולם הפדגוגיה הדמוקרטית. היא מהווה את השלב הראשון של ההוראה והלמידה בקהילת חשיבה וכן בתהליך פי.בי.אלי.
מטרתה של השאלה הפוריה הינו ליצור תמריץ או גירוי אינטלקטואלי לקבוצה המתעתדת לצאת למסע החקר והלמידה, בדמות שאלה פתוחה, העונה לקריטריונים מסויימים. השאלה הפוריה מהווה "מנוע" של עניין והנעה פנימית ללומדים.
מצורף בהמשך קטע מאת ד"ר יורם הרפז, המנסח את הרציונל העומד מאחורי השאלה הפוריה. וכן ששת תכונות היסוד של השאלה הפוריה, אליבא ד'הרפז.
מאחר ותהליך למידה והוראה ברוח ה-PBL, מונע מתוצרי למידה, ניתן לראות בשאלה הפוריה, ה"מתניעה" את תהליך הלמידה הפי.ביאלי כמודל של "הנעת יוזמה", ואת ה-PBL עצמו כמודל הנעת תהליך יוזמה (ראה תחת סעיף מודלים של תהליכי יוזמה).
הנה מספר דוגמאות לשאלות פוריות מניעות למידה ותהליך PBL, שניסחו מורים ומורות, שלוו על-ידי המכון הדמוקרטי. הדוגמאות המובאות כאן הינן ספורות, ונבחרו מתוך עשרות רבות של פרוייקטים בשל העובדה שיועדו לעשייה בקהילה, אליה משתייך בית הספר:
מה מטריד אותי?
השאלה הפוריה בפרויקט שפניו לקהילה, שנוסחה בביה"ס היסודי "אורנים", פתח תקווה. מחנכות שכבת ה' יצרו פרויקט משותף, במסגרתו תלמידים נדרשו לנסח סוגיות המטרידות אותן, במעגלים מתרחבים, מהאישי לקהילתי. תוצר הפרויקט היה הנעת תהליכי שינוי בקהילה, על-ידי פעולות אזרחיות למשל: ניסוח מכתב לראש העיר או יצירת קשר עם ועד השכונה, שם הנעת יוזמה של התלמידים/ות. היוזמות עלו כמענה לשאלה- מה מטריד אותי?
האם עדיף להיות חולה או חולה?
השאלה מנוסחת באופן פרובוקטיבי ומנסה כביכול לבחון מה "כדאי" יותר- להיות גבר או אישה, נער או נערה, כאשר אנו חולים? זו היתה השאלה הפוריה של מורות ביולוגיה בחט"ע של בית הספר "ליידי דייויס", תל אביב, ומטרתה היתה להניע תהליך למידה בשכבת י' שמטרתו להעמיק בסוגיות של רפואה מגדרית, ולנסח מסקנות והמלצות כניירות עמדה. כלל ניירות העמדה אוגדו ונשלחו לשרת הבריאות בשעתו, יעל גרמן, ויו"ר הועדה למעמד האישה בכנסת.
