הצעה לקורס למידה מבוססת מקום

1. רקע תאורטי

מהו PBE? מה מספרת לנו הגישה? ומה מיוחד בה?
גישה זו, מנסה ליצור שינוי בתפקיד בית הספר במאה ה– 21, בעידן הגלובליזציה ומשברי העולם־מקום
הכלכלי, הסביבתי־חברתי והפוליטי. גישה זו יוצרת קשר ותשוקה למקום, הכרתו מחדש, ויצירת סיפורו מחדש.
נבחן שוב את תפקיד הקהילה בגיבוש זהות ואזרחות. ונכיר חוקרים בשדה זה.
מהן העקרונות המובילות את ה־PBE?
העקרונות מתייחסים לממדים שונים של "מקום"
ממדים תפיסתיים, חברתיים־תרבותיים, אידיאולוגיים, פוליטיים ואקולוגיים. נקודת ההתחלה של הלמידה היא הקהילה והסביבה, התבוננות ויצירת שינוי מתוך התייחסות לעקרונות.
מה הם המאפיינים של ה- PBE?
מאפיינים לדוגמה:
למידה רב־תחומית ובין־תחומית, למידה חוץ־כיתתית, רלוונטיות לקהילה וסביבה, היסטוריה של המקום, תולדות הטבע, קיימות, חקר פעיל, יצירת נרטיב המקום מחדש וכיו"ב. כל זאת על בסיס תפיסה של למידה משמעותית:
ערך, רלוונטיות ומעורבות, אותנטיות בלמידה.
מה תפקיד המורה, התלמיד, הקהילה ביצירת למידה מבוססת מקום?
המורים כמעצבי תכנית ייחודית, הלומדים כמומחים ויוצרי ידע, הלומדים כחלק מהקהילה, הלומדים כאזרחים פעילים היום ובעתיד. חיבור לתכניות הלימוד הבית ספריות ויצירת תכנית לימודים לפרויקט, מיזם או פעולה כל שהיא, ויצירת הקשרים בין בית־הספר אל מחוצה לו.
מה תפקיד המורה, התלמיד, הקהילה ביצירת למידה מבוססת מקום?
המורים כמעצבי תכנית ייחודית, הלומדים כמומחים ויוצרי ידע, הלומדים כחלק מהקהילה, הלומדים כאזרחים פעילים היום ובעתיד. חיבור לתכניות הלימוד הבית ספריות ויצירת תכנית לימודים לפרויקט, מיזם או פעולה כל שהיא, ויצירת הקשרים בין בית־הספר אל מחוצה לו.

2. מודל הפעולה "בית ספר מחובר מקום וקהילה"

מודל מחולל שינוי בו האזרחים והתלמידים פעילים במרחבים השונים, מתוך שייכות, מודעות ומנהיגות.
המודל מתבסס על ארבעת השלבים של למידה מבוססת מקום:
למידה על המקום
התבוננות על הישוב והקהילה לשם:
מיפוי העמדות שלנו כלפי המקום, החוזקות שאנו מתגאים בהם – הן אנושיים והן סביבתיים; זיהוי הנושאים הבוערים, זיהוי צרכים וגילוי הפוטנציאל היישובי. קיום דיונים ושיחות לגבי אזורים אלו על מנת למצוא כיווני פעולה ותחומי התעניינות של הלומדים בכדי להתעמק בהם. בחירת כיוון פעולה לשינוי בחיי היישוב. הבחירה הינה בתהליך שיתופי עם הלומדים. הכוונה היא לבחירת תוצר למידה שימנף את חיי הלומדים וישפיע על חיי התושבים. כאן גם חשוב למצוא את החיבורים לתכניות לימודים בנושאים וסוגיות, ערכים ומיומנויות שברצוננו לפתח תוך כדי למידה.
למידה בתוך המקום
העמקת הלמידה בהקשר של כיוון הפעולה הנבחר. מהלך הלמידה כולל: איסוף ידע רלבנטי; יצירת חוויה
באמצעות התנסויות במקומות, אתרים ומרחבים רלבנטים; למידה על עצמנו כקבוצה וכתושבי המקום;
יצירת קשר עם אנשים המעורבים במקום.
מה יתרחש כתוצאה מהלמידה?

• התחברות: חיבור לפעולה ויצירה של קבוצה רלוונטית (בקהילה או במערכת החינוך).
• התאהבות במקום. התאהבות הנה מניע חזק לפעולה.
• התמקדות: בחירת המיזם.

למידה למען המקום
יצירת המיזם ותוצריו. היצירה כוללת את פיתוח הרעיון, תכנון וביצוע. עם סיום המיזם נעצור להתבוננות: ניתן משוב, נוקיר
את האנשים שיצרו ופעלו ונחגוג את ההצלחה.
למידה למען קיום המקום
יצירת נראות לתהליך, הכרה והוקרה בו. בתהליך התכנון יש גם להתייחס לחשיבות הרבה של יצירת נראות של המהלך, הפצתו והוקרה של היוצרים. נקים מנגנוני שימור רב-שנתיים למיזם, על ידי יצירת בעלות ונוהלי תחזוקה קבועים. נשכפל את המהלך במקומות נוספים.

3. תכנון למידה מחוברת למקום, קהילה וסביבה – מהי התוכנית הרלוונטית לבית־הספר?

בירור מחדש של חזון בית הספר הקיים והמשמעויות שלו בתהליכי הלמידה בבית הספר המתרחשים כעת
בפועל. מכאן, לתכנן את האופן בו יחובר החזון לעשייה היישובית, המקומית ו/או סביבתית.

4. מינוף התהליך של הלמידה במרחב היישובי־סביבתי והפיכתו לבר־קיימא

למינוף התהליך ולפריצה מחוץ לגבולות בית הספר יש לבחון מי הם השותפים ומה תפקידם, ולבנות מנגנונים פנימיים וחיצוניים ליצירת המשכיות לתהליך.