רב תרבותיות
ושונות
הילכו השונים יחדיו? בין רב תרבותיות למגוון (diversity)
מאמר זה מנסה לקבץ את שלל ההגדרות למושגים "מגוון" ו"רב תרבותיות" תוך התייחסות להתפתחות מושגים אלו מבחינה היסטורית, כמו גם להביא התייחסויות עכשוויות המביאות בחשבון מציאות מורכבת.
מאת אפרת בן צבי
דברים אלו נכתבים על רקע המאבק בין טראמפ לרשות השופטת האמריקאית. הטיעון המרכזי של טראמפ הוא טיעון הישרדותי הגורס שיש לשמור על תושבי אמריקה מפני הטרור. תחושת הישרדות היא האויב המרכזי של הכוונה הרב תרבותית: כשאנו חשים מאוימים, פיזית או זהותית, אנו נוטים להתקבץ והנטייה המידית היא להתכנסות אל המוכר. זו תכונה המאפיינת חלק מהיצורים החיים ובכלל זה את בני האדם. היא חשובה ורצויה כאז כן עתה. השאלה המטרידה היא הסאבטקסט. כמו למשל האם יש כאן ניסיון לעורר תחושת ההישרדות פסיכולוגית שאינה נסמכת על המציאותית?
כך או כך השתייכות לקבוצה מספקת צרכים רגשיים בסיסיים. במקרה הזה, אדם הנמצא בסכנה קיומית, או חושב שהוא נמצא בסכנה כזו, יגלה קשיחות רבה יותר כלפי אנשים בעלי נורמות חברתיות השונות משל עצמו, ויפגין קרבה גדולה לאנשים בעלי נורמות חברתיות הקרובות לשלו. כך, הערכה עצמית גבוהה, אשר עשויה להתקבל באמצעות ההשתייכות הקבוצתית, עוזרת לאדם בהתמודדותו עם סכנות קיומיות ובכך מקנה לאדם את הכלים להתמודד עם המצוקה הקיומית. (Castano, Yzerbyt, Paladino & Sacchi, 2002)
מאמר זה מנסה לקבץ את שלל ההגדרות למושגים "מגוון" ו"רב תרבותיות", והתפתחות מושגים אלו מבחינה היסטורית ועכשווית, תוך התיחסות המביאה בחשבון מציאות מורכבת. במאמר שולבו תיאוריות ומודלים של הזדהות עם קבוצות על מנת להמחיש את העוצמה הרגשית שמעורר מצב רב תרבותי. תקוותי היא שידע מגוון ירחיב את טווח אפשרויות השיח והדיון בנושא בכל מקום המבקש להעלותו על סדר היום.
רב תרבותיות
בתקופה המודרנית מתאפיינות חברות רבות ברב תרבותיות: חברות המורכבות מקבוצות אוכלוסייה שנבדלות זו מזו מבחינת המוצא האתני, הרקע התרבותי, הדת וכדומה. זאת בניגוד לתקופות קודמות, טרם גלי ההגירה הגדולים של העת החדשה, בהן התאפיינו התרבויות המקומיות בהומוגניות יחסית.
המצב החדש שנוצר דרש התייחסות ועל רקע זה צמח המושג Multiculturalism. לרוב מושג זה מתורגם כ "רב-תרבותיות" אך ניתן לתרגמו גם כ"ריבוי תרבויות". התרגומים השונים מכוונים למשמעות שונה.
ריבוי של תרבויות משמעותו ציון עובדות דמוגרפיות לקיום חברה הטרוגנית שיש בה אוסף גדול ומגוון של תרבויות השונות ונבדלות זו מזו. הדגש הוא על ההבט הכמותי: ברוב מדינות העולם מתקיימות שונוּיות תרבותיות. בזמן זה ב-184 המדינות העצמאיות יש יותר מ- 600 קבוצות לשוניות ומעל ל-5,000 קבוצות אתניות.
לעומת זאת הביטוי "רב-תרבותיות" מתייחס לשני הבטים.
הראשון: הבט המבני של חלוקת הכוח בין קבוצות תרבות שונות. השני: הבט אידיאולוגי – האופן בו החברה מתייחסת לקיומן של תרבויות שונות בתוכה.
רעיון הרב-תרבותיות הינו מודל פוליטי של תפישת עולם כוללת ואידיאליזציה של מצב חברתי בו זכותו של היחיד ושל הקבוצה לבטא דעות שונות ולשמור על זהות נבדלת וייחודית
חברות הרואות עצמן רב תרבותיות יכריזו בדרך כלל על השקפת עולם שמעמידה בראש מעייניה את הערך של יחס שוויוני לתרבויות שונות והתרסה כנגד מצב של תרבות מועדפת ותרבות נחותה. כלומר: רעיון הרב-תרבותיות הינו מודל פוליטי של תפישת עולם כוללת ואידיאליזציה של מצב חברתי בו זכותו של היחיד ושל הקבוצה לבטא דעות שונות ולשמור על זהות נבדלת וייחודית ובבסיסו ניצבות מילות המפתח: הטרוגניות, פלורליזם, שונות, הבדל, סובלנות, אחרות וכוללניות (האתר של הרפז משה, עזר 2004, שביד 2000).
תפקידה של המדינה, בחברה הרואה עצמה ליברלית, לאפשר את קיומן של מגוון התרבויות במדינה ועליה להתערב באופן אקטיבי בהבטחת התנאים הדרושים לשם המשך קיומו של מגוון התרבויות הקיימות בחברה ולוודא שתרבויות מיעוט שונות לא תכחדנה בשל אי-יכולת להתמודד עם התרבויות השולטות.
המושג רב-תרבותיות ניתן לשימוש בכל מצב של הבדלה בין קבוצות השתייכות: מיעוטים, שונות על רקע מיני, וכן הלאה. הוא מתאר שונות חברתית ומאפיינים חדשים של החברה המודרנית המולידה תהליכים חברתיים דיפרנציאליים.
הבדלים בין-תרבותיים
הבדלים בין-תרבותיים גורמים להגדרת מצב שונה על ידי אינדיבידואלים בסיטואציות שונות. זאת כיוון שהפרשנות הניתנת למצבים נתונים על ידי בני אדם, תלויות ברקע התרבותי שלהם; משמע: הסביבה שבה גדלו, השפה, הסמלים, המנהגים ומאפיינים תרבותיים נוספים הם שמשפיעים על תפיסת המצב שלהם, על מסורות, נורמות, אמונות, ערכים והפרשנות שהם מעניקים לה.
סיטואציה שבה מעורבים אנשים מתרבויות שונות עשויה לקבל משמעות שונה על ידי כל אחד מהנוכחים. הבדלים בין-תרבותיים והמודעות לקיומם יכולים להשפיע רבות על אינטראקציה שכזו. לעתים נחווים הבדלים אלו כמאיימים; ולכן, הבדלים בין-תרבותיים בחברות מעורבות עלולים לגרום לשנאת זרים.
ככלל: מפגש בין תרבותי הוא מפגש דינמי וטעון.
אנשים שונים מגיבים לסיטואציה בפרקטיקות שונות. למשל, במציאות התרבותית המודרנית השכיחה תרבות מהגרת עשויה להגיב באחת מארבע דרכים שונות לתרבות המרכזית המקומית והן: היטמעות (Assimilation), היבדלות (Separation), השתלבות (Integration) ושוליות (Marginalization). ישנם הבדלים מהותיים בין כל אחת מארבע האסטרטגיות הללו כאשר היטמעות והשתלבות מעניקות למהגר או למיעוט בחברה רב תרבותית השתלבות בתרבות המקומית, כולל האפשרות ליהנות מיכולת להשגת עבודה ומגורים טובה יותר, השכלה ועתיד טוב יותר לילדיו, בין השאר בזכות אימוץ השפה ומנהגי התרבות המקומיים, בעוד היבדלות ושוליות אינן מאמצות את נהגי ושפת התרבות המקומית ועלולות להגביר את הסיכון להידרדרותו של המהגר ומשפחתו עד כדי העמדתו במצבי סיכון (Berry, 1992).
"לא האחידות התרבותית היא האידיאל של תרבות פלורליסטית, כי אם האחדות, שהיא שותפות הרבים בעלי הייחוד במעגל של התקשרות תרבותית ישירה, המשתפת אותם בתהליכי יצירה בלי לטשטש את מקוריותם"
חברה המקדמת רב תרבותיות תראה לעצמה כאתגר לשמור על הזהות הייחודית של כל פרט וכל קבוצה ולחזק אותה תוך כדי יצירת קשרי גומלין דיאלוגיים שוויוניים. "לא האחידות התרבותית היא האידיאל של תרבות פלורליסטית, כי אם האחדות, שהיא שותפות הרבים בעלי הייחוד במעגל של התקשרות תרבותית ישירה, המשתפת אותם בתהליכי יצירה בלי לטשטש את מקוריותם"(עזר, 2004 )
נשמע טוב!?
האמנם? מה עומד מאחורי הצהרת כוונות כמו זו? איזו השקפת עולם ומה הפרקטיקות הנובעות מימנה? איזה עוד אידיאלים קיימים בצד אידיאל האיזון בין חיזוק השונות לשותפות הוא האידיאל האפשרי היחיד? איזה הנחות יסוד לא מדוברות מסתתרות מאחורי הנחה זו?
תשובות לשאלות אלו ואחרות ניתן לקרוא במאמר השלם– הילכו השונים יחדיו ובתוכו הרחבה על גישות חברתיות-פוליטיות לשונות תרבותית, מה תורם גיוון ההון האנושי ועבודת צוות בסביבה רב תרבותית ודוגמאות לפעולות של כשירות תרבותית בארגונים שונים.
מגוון diversity
מגוון (או רב גוניות) כמושג רווח, הוא חדש יחסית ועלה לסדר היום עם צמיחת התנועות למען שימור הסביבה.
מגוון הוא מקבץ של תכונות וגישות אפשריות עם שונות בין אחת לשנייה. ככל שהמגוון גדל, כך גדלה מורכבות המערכת. לכן, המגוון הוא אחד המשתנים המשפיעים על רמת הוודאות והמורכבות של מערכת מורכבת. המגוון מתאר את כמות האפשרויות הקיימת במערכת נתונה. ככל שמספר המשתתפים במערכת גדל כך גדל מספר האפשרויות.
במערכות מורכבות רבות משולבים סדר ואחידות יחד עם מגוון וכך מגיעים לתוצאות שונות זו מזו ויצירתיות.
דוגמה לכך הן אבני לגו. מצד אחד לרוב אבני הלגו אותם מנגנוני שילוב והתאמה שמפשר לחבר אותן זו לזו. ומצד שני יש מגוון של צבעים גדלים וצורות של אבני הלגו וזה מאפשר לבנות מהן מגוון גדול מאד של מבנים ומכונות. או יצירת אין סוף ווריאציות מוסיקליות משבעה תווים בלבד. (אקו ויקי)
הגיוון התרבותי מאפשר לאדם חופש בחירה ויצירה. גיוון הדעות וההשקפות, כשהוא נעשה בדיאלוג, מאפשר גם למצוא פתרונות מבין דרכים רבות ולכן לעמוד טוב יותר בפני אתגרים שונים
גיוון תרבותי: מגוון ורב תרבותיות
גיוון תרבותי (cultural diversity) מבחין בין מגוון לבין מימוש הפוטנציאל של המגוון. חברה רב-תרבותית היא חברה מגוונות בכל היבטי החיים: באמונות, במאכלים העממיים, באומנות, בסגנונות אופנה ובדעות פוליטיות. הגיוון התרבותי מאפשר לאדם חופש בחירה ויצירה. גיוון הדעות וההשקפות, כשהוא נעשה בדיאלוג, מאפשר גם למצוא פתרונות מבין דרכים רבות ולכן לעמוד טוב יותר בפני אתגרים שונים, בניגוד לחברה שבה יש דעה אחת ודרך אחת. למשל ישראלים, כשייכים לחברה מולטי תרבותית, ידועים בעולם כיצירתיים ומקוריים מחד, אך בעלי אוריינטציה גבוהה לקולקטיביזם מאידך, הסוציולוג המנוח ברוך קימרלינג טען שיש לנו ריבוי תרבויות, אך אין לנו רב-תרבותיות. בפראפרזה על דבריו, יש בישראל מגוון אנושי מדהים, אך אין הבנה של כוחו של המגוון, של ערכו התרבותי והכלכלי.
בצד היתרונות של העולם הרב-תרבותי והמגוון קיימת סכנת הומוגניות באיבוד הזהות המקורית. אם כל הזמן אנחנו מקבלים ונותנים, התרבות המקורית שעליה צמחנו יכולה להשתנות עד כדי כך שהיא תעלם
בצד היתרונות של העולם הרב-תרבותי והמגוון קיימת סכנת הומוגניות באיבוד הזהות המקורית. אם כל הזמן אנחנו מקבלים ונותנים, התרבות המקורית שעליה צמחנו יכולה להשתנות עד כדי כך שהיא תעלם.
זאת ועוד: המאבק בין העולם המוסלמי הקיצוני לבין העולם המערבי היא תנועת נגד לקיום רב תרבותי ומתריסה כנגדו. במיוחד כנגד ההגמוניה של התרבות המערבית ולכן גם נגד ערכים של דמוקרטיה ופתיחות שפוגעים בערכי האיסלם. במקרה זה האידיאולוגיה הרב-תרבותית גורמת לכך, שבתוך הדיאלוג שמתקיים, תרבויות (שבדרך כלל גם נתפסות כחלשות יותר) יתנגדו באופן קיצוני, כמו בעזרת טרור, לשינויים.
במהלך כתיבת מאמר זה חשבתי על עצמי ככשירה תרבותית. זיהיתי את התגובות האינסטנקטיביות שלי כשאני פוגשת רופא ערבי, את החשדנות והמחשבות שעולות בי: האם הוא מספיק טוב? בטח למד באיטליה…לעומת הסימפתיה הטבעית שאגלה לרופאה עם מראה "מגניב" כי היא אשה ולכן היא יותר יסודית, מקשיבה, שמה לב לפרטים, בקיצור- דומה לי. אך אין ספק שאני דואגת להסתיר מחשבות אלו היטיב. זה מזכיר לי שבאחת הסצינות בסידרה "העשב של השכן" עוברות שתי נשים שחורות בשכונה לבנה. האחת אומרת לחברתה "תראי כמה הם מנסים להיות חביבים אלינו על מנת שלא נחשוד בהם בגזענות".
קוריוזים אלו ממחישים עד כמה סוגיית הרב תרבותיות וקיום מגוון היא סוגיה מורכבת ומאתגרת. גופים רבים מנסים להתמודד איתה: אנשים פרטיים, ארגונים חברתיים וחינוכיים, קהילות ומדינות. יש שלל צורות התמודדות ופרקטיקות שהכשירות התרבותית היא דוגמא עכשווית ובולטת שלהם. אין מטרתו של מאמר זה להתייחס לפתרונות אך אומר בקצרה שפתרונות המשלבים גישה מערכתית עם תשומת לב למערכות יחסים, מודעות ולמידת האחר הם הפתרונות שמוכחים כיעילים יותר.
אני מודה לאנשים שהואילו להקדיש לי מזמנם, לגופים ולכותבים שהאירו את עיני בנושא מרתק זה.
המכון הדמוקרטי – חברה וחינוך (ע"ר)
דרך נמיר 149, תל אביב 62507 טלפון: 03-7412729 | פקס: 03-7412723 ide@outofsite.co.il
