ה"אדם הלומד"

פיתוח מודעות ה"אדם הלומד"

מאת: רויטל יהלום
אין דבר כזה כיתה הומוגנית. פשוט אין.
גם כשמדובר בילדים שנולדו באותו שנתון או כאלו בעלי יכולות, כישורים או הישגים דומים, עדיין הכיתה, כל כיתה, היא מרחב למידה הטרוגני, וככזה, עלינו לתת את הדעת לייחודיות הלומד והלומדת בכיתה.
על המורה לפתוח פתח לעולמו הייחודי של הלומד והלומדת לפי:
סגנונות למידה ייחודיים (מקארתי).
תיאורית האינטליגנציות המרובות (גארדנר).
כוחות מוטיבציה שונים (ריצ'ארד לבוי).
אולם לא מספיק שהמורה ידע בפירוט מהו סגנון הלמידה של כל תלמיד.

עלינו לאפשר גילוי של הלומד את עצמו כאדם לומד.
התלמידים עצמם צריכים לגלות זאת, כחלק ממסע הלמידה היום יומי שלהם. התלמיד הוא זה שחוקר ומגלה מה סגנון הלמידה הנכון לו. התלמיד נעזר במורה במסע הרפלקציה והגילוי, ובבניית תהליכי למידה מתאימים והולמים לו. המורה, במימד הזה, הוא "מלווה מסע" של למידה ויצירה, והמומחיות שלו היא ביצירת תהליכי למידה רפלקטיביים מוחזקים ומאפשרים.
מעגלי השיח בפרויקטים (השונים והדומים) של הרצוג וקוגל עוסקים רבות בשאלות סביב ה"אדם הלומד". מטרת העל היא לפתח לומד מודע, בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, שיכול להבין את דפוסי הלמידה הנכונים לו. כל אחד שונה ולכן צריך לברר:
  • מי אני כלומד/ת? מה הייחודיות שלי כלומד? איך נכון לי ללמוד?
  • מהם אזורי החוזק (במה אני טוב?) ומה אזורי הצמיחה שלי (מה מעניין אותי? במה חשוב לי להתפתח?) בלמידה ובכלל, כאדם בעולם?
  • מה הבחירות שלי בתהליך הלמידה?
  • איך אני זוכר טוב יותר?
  • האם אני לומד טוב לבד או בקבוצה?
  • מה המטרות שלי במרחב הלמידה?
  • מהי בשבילי הצלחה? איך אני מרגיש עם ההצלחות וחוסר ההצלחות?
  • לשם מה אני לומד/ת?
  • איך אשיג את מטרותיי הללו?
  • מה כדאי לי לעשות אחרת?
  • מה מפחיד אותי או עוצר אותי?
בנוסף, חשוב לשים דגש על פיתוח מיומנויות התמודדות עם הידע ועם תהליכי הלמידה המובנים או הפתוחים יותר.  יש להתייחס לכלים לפיתוח כישורי למידה ואסטרטגיות למידה אישיות. להתבונן על "איך" ללמוד ולא רק "מה". להתבונן בבחירות הלומד/ת:
לקראת ובזמן מבחן.
סביב הכנת ש"ב.
סביב השתתפות בדיונים בכיתה.
סביב תסכולים הקשורים להצלחות וחוסר הצלחות בתחום הלימודי.
סביב נושא ארגון זמן.
מיומנויות ארגון מידע או ידע.
יכולות שינון ופיתוח זיכרון לטווח קצר וארוך.
בחירות בתהליך עבודה בקבוצות וכתיבת עבודת חקר.
ניסוח שאלות ותובנות.
סביב התמודדות עם מצבי לחץ בלמידה.
סביב יכולת הבחנה בין עיקר וטפל  וכו'.
ברגע שהלומד יחזיק, מנטאלית ורגשית, את תמונתו השלמה כלומד ייחודי ורב ממדי, יתאפשר מרחב קבלה, רגיעה ואפילו התפתחות של הלומד בכיוונים בהם יבחר. התבוננות על תפיסת הלומד את עצמו כ"אדם לומד": בחירותיו, חזקותיו, קשייו יביאו לפתיחת מרחב חדש לשינוי ולהתפתחות מתוך מודעות.
יצירת שיח מסוג זה במפגשים הקבוצתיים ייתן ללומדים להכיר את עצמם ואחד את השני, ויביא לקבלה וכבוד לשונות ולייחודיות בקבוצה. הקבצה הופכת כך, למרחב תמיכה למימוש היכולות והרצונות של הפרט. על המורה במפגש, ועל התלמידים "להחזיק" ולהמשיג יחד את עולמות התוכן הקשורים לייחודיות הלומד: בסופו של תהליך שכזה, הלומד יוכל לשוחח ולספר לאחרים –

  • מתי יש לו מוטיבציה פנימית ללמידה.
  • איזו מוטיבציה חיצונית אפקטיבית עבורו במיוחד.
  • מה אזורי החוזק והצמיחה שלו.
  • איזו אינטליגנציה חזקה אצלו.
  • מהו סגנון הלמידה הייחודי לו וכו'

אלו מושגים שיהיו שגורים בפיהם של הלומדים, משום תכני המפגשים יחשפו בפני הלומדים את התיאוריות השונות סביב נושא ה"אדם הלומד" והייחודיות שלו ושלה.
בעצם מדובר בפיתוח "אינטליגנציה רגשית ולימודית" של הלומד דרך פיתוח המודעות שלו על תהליך הלמידה.

אני מאמינה כי בתהליך, גם המורה יפתח מודעות לעצמו כ"אדם לומד" ומציעה למורה להשתתף בעצמו בפעילויות שהוא מתכנן לקבוצה. שיתוף של המורה יהיה מודלינג עבור הלומדים, מודל לחיקוי בתוך תהליך הגילוי.

לקריאה נוספת

מוטיבציות והלומד הרב מימדי>>
סגנונות למידה>>
אינטליגנציות מרובות>>

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן