כללי
השיעור תוכנן ונוהל על ידי תמר אהרונוב.
הדוגמא מתארת שיעור שהתקיים בבית ספר יסודי צומח "משעולים" בעתלית. בבית הספר
ארבעה שיעורי שפה לכיתות א' ו-ב' גם יחד, המתקיימים במקביל. בשיעור זה לומדים 15 תלמידים בני 7 ו 5- תלמידים בני 6. כולם מסוגלים להתמודד עם דרישות תכנית הלימודים של כיתה ב'. כולם קוראים וכותבים.
עקרון אחד עליו מבוססת תכנית הלמידה הוא מתן קדימות להעדפות ואהבות אישיות הן של המורה והן של התלמידים. העקרון השני הוא לאפשר דרכי למידה שונות ללומדים השונים בכיתה. העקרון השלישי הוא שותפות בקבלת החלטות ואפשרויות בחירה ולבסוף- לא משאירים אף אחד מאחור.
תוצרי למידה ומהלך השנה
- מצגות – כתוצר למידה של חקר של נושא חופשי
- ספרונים – כאמצעי לתרגול כתיבה חופשית, בעקבות הקניה לאורך חודש בנושאים: מבנה סיפור ואוצר מילים.
- תרשים ותאור תהליך התפתחות – תרשים זרימה של התפתחות הכתב, והגשת תוצר הבנה של תהליך התפתחות כולשהו
- הצגה – העלאת הצגה לכלל ילדי בית הספר, כאמצעי לתרגול חקר דמות, אפיון דמות, כתיבת מחזה, יצירת תפאורה, למידת טקסט בעל פה. תוך שימת דגש על עזרה הדדית.
- חדר משחקים – יצירת משחקים שישמשו את ילדי בית הספר, בנושאים שנלמדו במהלך השנה, כאמצעי להזכרות, תרגול והוראה.
מטרות הלמידה ימ"ה (ידע, מיומנויות והרגלים)
ידע Learning to know
מתוך תכנית הלימודים של כיתה ב:
- כתיבה חופשית, מיומנויות בהבנת הנקרא, אוצר מילים (מילים נרדפות, הפכים ) שורשים ומשפחות מילים, כתב יד, סימני פיסוק, תשובה מליאה.
- בשילוב הנושאים:
- מבנה סיפור, תיאור דמויות, הטרמה.
- המיתולוגיה היוונית: תיבת פנדורה
- תולדות הכתב: התרבות השומרית וכתב היתדות, כתב עברי קדום.
- בעלי חיים: נדידת ציפורים, אלבטרוס, צבי ים, פרפר ( גלגולי החיים), נחש
- כוכבים ושושנת הרוחות
- חגי ישראל
מיומנויות Learning to do
- כתיבת סיפור
- איור
- קריאה
- עריכת מצגות
- קבלת החלטות בקבוצה
- חקר נושא (חיפוש באנטרנט, מציאת מקורות)
- הופעה לפני קהל (הצגת מצגת, הקראה, משחק דרמטי)
הרגלים Learning to be
- מתן משוב אמ"י (אדיב ממוקד ויעיל) אחד לשני
- בחירה
- התמודדות עם לחץ
- עזרה הדדית
- התאפקות (אם יש שאלה שרוצים לשאול את תמר: שואלים קודם את החברים בקבוצה, אחכ את כתם – הכלבה של תמר, ורק בסוף את תמר)
- ביטחון עצמי והסתמכות על עצמך.
מהלך הלמידה
מצגות
בתחיל השנה תמר הביאה טקסטים על בע"ח.
שלב ראשון
עבודה אישית בדפים ומליאה.
הקניה – דגשים: הטרמה לפני טקסט- לנסות לשער על מה יהיה הטקסט / חקר
עבודה אישית: הכנת מצגות בנושא לפי בחירה, והצגה בפני חברי הכיתה.
מסורת – קריאה קבועה בתחילת שיעור ושיתוף בחוויות הקריאה.
תמר הציעה מספר אפשרויות:
כתיבת סיפור, יומן אישי, מחברת שיאים אישית. הילדים הציעו גם: קומיקס, סיפורים
קצרים, סיפורים בהמשכים. לבסוף נבחרה האפשרות של כתיבת ספרונים. בכל יום
עבדו על הספרונים כחצי שיעור. משימה הייתה יחידנית.
בכיתה קבעו מראש, ביחד, את הפרמטרים באמצעותם תמר והתלמידים ימשבו את
הספרונים: מבנה הסיפור, תיאור דמויות- מילות תואר, עניין בתוכן, עיצוב, ניקוד,
סימני פיסוק. לקראת המשוב על טיוטת הסיפור תמר הסבירה את ההבדל בין הארות והערות.
תמר כתבה הערכה מילולית בהתאמה לפארמטרים שהוגדרו. אחרי הטיוטה הסופית הקריאו הילדים
לחברי הכיתה –
על מנת לשתף ולקבל משוב מסכם. בסוף השנה יצא ספר גדול, הכולל את כל הספרונים. מודפס. עם האיורים של הילדים,
הספר מיועד למתנה לילדי הגנים הסמוכים לבית הספר ולקניה לילדים. הספרונים השיגו את רוב יעדי תכנית הלימודים של שנה ב' כבר באמצע השנה.
הצגה על פי הסיפור "תיבת פנדורה", מתוך המיתולוגיה היוונית.
אחד מהנושאים השילדים ביקשו הוא להכיר תרבויות בעולם. תמר ביקשה להעמיק עוד בהבנה של מבנה
וכתיבה של סיפור. השילוב בין בקשת התלמידים והיעד של תמר הוביל להכרות עם המיתולוגיה היוונית. בשלב ההקניה שוחחה תמר עם הילדים על יוון העתיקה ונתנה רקע כללי מאוד. בשלב השני נבחר הסיפור "תיבת פנדורה".
הילדים עבדו עם מספר מקורות של הסיפור תוך הקראה שלהם. נערכה השוואה בין
הגרסאות ואבחנה בין סיפור בע"פ וסיפור כתוב, מטבע לשון, לקח- הדבר איפשר
העמקה בהקניה שנערכה לפני הספרונים.
בשלב השלישי הילדים הציעו לעשות הצגה. נבע מכך העמקה בחקר דמויות והאיפיון שלהן. למה הם כאלה, מה הם אומרים אחד על השני?
חלוקת התפקידים בוצעה בהגרלה את המחזה – תרגום הסיפור לבמה – כתבו מספר ילדים לפי בחירה.
בזוגות – למדו את הטקסט בעל פה, כשהם מאמנים אחד את השני.
בקבוצות – בנו תפאורה. הצגה נערכה לפני כל ילדי בית ספר
אחרי ההצגה – דיון רפלקטיבי מסכם ברמה הרגשי הבין אישית. הם דנו באופן בו ניגשו להצגה, וסוגיית העזרה ההדדית. השיקוף התמקד בהרגלים.
מכתבים בכתב עברי קדום.
הכוונה של תמר הייתה להמשיך בנושא התרבויות.
נערכה הקניה על התרבות השומרית וההמצאות של השומרים באמצעות
סרטונים ושיחות. התמקדו בתולדות הכתב. תמר הביאה
מאמר בנושא (ברמה גבוהה) אותו קראו לפי מה שלמדו כל השנה.
מכיוון שתמר זיהתה קושי בהתמודדות עם הטקסט היא החליטה לערוך את הקריאה ביחד.
היא הקריאה והילדים הסבירו. תוצרי הביניים בעקבות הטקסט:
1 ־ תרשים זרימה של התפתחות הכתב, כל אחד עשה בדרכו- כולם צודקים!
2 ־ תיאור התפתחות כלשהי (לא של כתב ביצוע הבנה).
התוצר המסכם –
כתיבת מכתבים אחד לשני בכתב עברי קדום כשכל אחד שמקבל
מכתב צריך לפענח אותו. נכתב על דף קסם (צובעים בצבעים רבים, מכסים בשחור וחורטים) על מנת לחקות את החריטה על החמר. נעשו טיוטות מרובות עליהן קיבלו משוב אישי מתמר.
תוצר מסכם שנתי: חדר משחקים המופעל על ידי הילדים
מטרת החדר –
ילדים מלמדים ילדים. לשימוש ילדים בלבד. חדר משחקים עם
כל החומרים שעבדו עליהם השנה בשיעור שפה.
התהליך–
עשו ביחד רשימה של מה שלמדו כל השנה. הדבר איפשר לילדים לזכור את כל מהלך הלמידה ומה למדו. לבסוף נערך דיון מה יעשו על מנת לבטא את כל הלמידה.הילדים הביאו את הרעיון של חדר משחקים. התחלקו לחמש קבוצות. כל קבוצה בחרה
נושא מתוך הרשימה שעשו בכיתה.
מטרת כל קבוצה –
איך לבטא את הנושא שנבחר במשחק. עשו טיוטת משחק עליו ערכו משוב בתוך הקבוצה ועם המורה. בטיוטא השניה העבירו לקבוצה אחרת למשוב תוך כדי התנסות במשחק. המשחקים אמרו מה למדו בעקבות המשחק.
לפרזנטציה הפעילו הילדים את חדר המשחקים עבור שאר ילדי בית הספר.
