שיפור אוריינות בעזרת מדעי ההשתפרות
כשאנחנו מדברים על הוראת השפה האנגלית, אנחנו מוצאים עצמנו בסבך חינוכי, מוקפים בנושאים מורכבים הקשורים לאוריינות, לשוויון הזדמנויות, ללמידה משמעותית, דרכי יישום מוצלחות, למניעים לבחירת הטקסטים, ללימודי ליבה ולסוגיות רבות אחרות. בהמשך מוצג סיפורם של שני מורים למקצועות מדעי הרוח והחברה בחטיבת הביניים
הייטק היי. מורים אלו ניסו להפוך את התלמידים שלהם ללומדים טובים יותר בעזרת עקרונות של למידה משמעותית ושל מדעי ההשתפרות.
כלי מחקר ויצירת אמפתיה
כבית ספר החלטנו להשתמש במדעי ההשתפרות כדי להתמודד עם האתגר של בניית כישורי האוריינות של
תלמידים. מדעי ההשתפרות מספקים מערכת כלים שאפשר להשתמש בה כדי ליצור סבבים מהירים של
חקירה וניסוי שמטרתם פתירת בעיה. הצעד הראשון בתהליך הוא התעמקות בבעיה. כבית ספר שמשתמש בלמידה מבוססת פרויקטים כדי ליצור סביבת למידה המאפשרת שוויון הזדמנויות, נהגנו להיות זהירים, והשתמשנו באופן הערכה אחד כדי למדוד את התקדמות התלמידים. כדי לקבל תמונה מדויקת יותר של רמת אוריינות הקריאה בבתי הספר שלנו ערכנו ראיונות אמפתיים עם התלמידים שלנו.
זאת כדי שנוכל להבין כראוי מהם הרגלי הקריאה שלהם, מהי הגישה שלהם לקריאה ואילו גורמים אחרים יכולים להשפיע על היחס שלהם לקריאה ולאוריינות.
נוסף על כך, בתחילת השנה הערכנו את רמת הקריאה של התלמידים שלנו באמצעות מבחן קריאה מוכוון מיומנויות ליבה שנקרא "Degrees of Reading Power" (דרגות של יכולת קריאה), ושפותח על ידי חברת קווסטאר אססמנט (.Questar Assessment Inc).
כשהתבוננו בנתונים שאספנו מהראיונות ומהמבחן, התבהר אופן הפעולה שלנו. כצוות מורי השכבה הבנו שאנחנו צריכים להתמקד ביכולת של התלמידים שלנו למזג ידע ורעיונות. כמו כן, רצינו לעשות זאת בדרך שתקדם את הביטחון של התלמידים, תעודד שיחות בין תלמידים ותהיה מהנה.
דוגמאות למהלכי המנהל סרטון שהוקרן בכנס למידה. בסרטון נראתה כיתה שמנתחת טקסט תוך שימוש במארגן גרפי ובתבנית דיאלוג. התלמידים יצרו הקשרים וקשרים, שאלו שאלות, כתבו תקצירים של הטקסט ושיערו מה
יהיה בהמשך הטקסט. את כל אלה ארגנו התלמידים במארגנים הגרפיים שלהם, ואלה שימשו בסיס לדיונים
כיתתיים בטקסט. מיד זיהינו את הקש"ת – ובמיוחד את יצירת ההקשרים – בתור אסטרטגיית הקריאה שרצינו להשתמש בה כדי לעזור לתלמידים שלנו למזג ידע ורעיונות.
יצירה משותפת ותרגול חוזר
כדי לעודד בכיתות שלנו חשיבה ביקורתית, בחרנו טקסטים שעוסקים במגוון רחב של נושאים רלוונטיים בעולם ה"אמיתי". נושאי הטקסטים נעו בין הרשות לשאת נשק, משבר המים בפלינט ואפילו הווידיאו קליפ האחרון של ביונסה. שילבנו את העיסוק שלנו בחוקה ובתיקונים לחוקה עם אירועים עכשוויים ועם תרבות פופולרית. כך נתנו לתלמידים הזדמנות לגבש את הדעות שלהם על העולם ולהעשיר את ההבנה שלהם על ההיסטוריה של ארצות הברית.
התלמידים עומתו עם נושאים פוליטיים עכשוויים והוזמנו להעמיק את ההבנה שלהם במדיניות ובפילוסופיה שמעצבות את המערכת הפוליטית שלנו. בסיום הפרויקט שלנו כתבו ושכתבו התלמידים את מאמרי הדעה שלהם על נושאים שהם חשבו שהם רלוונטיים להם עצמם. חלוקת הטקסט למקטעים והקדשת זמן לשימוש בחלקים השונים של הקש"ת במהלך קריאה בכיתה העניקו לתלמידים הזדמנויות מגוונות לעבד את התוכן ולדון בו. בתחילת התהליך ראינו שהתלמידים עושים הקשרים אוטומטיים בלי לנמק אותם ובלי לבסס אותם. המארגן הגרפי הראשוני לא דרש מהתלמידים לנמק את ההקשרים שלהם.
זה הניע אותנו לחשוב על יצירת מעגל ההשתפרות הראשון שלנו. הוספנו את תבנית המשפט "זה גורם לי
לחשוב על… כי…" כדי לתכנן את משימת ההקשרים ולעודד תלמידים להסביר מהו אופן החשיבה שלהם.
אחרי שהוספנו את התבנית הפשוטה הזאת שמנו לב לכך שהתלמידים ביטאו את המחשבות שלהם בצורה
יעילה יותר. התלמידים קיבלו הזדמנות להשתמש בהתנסויות שלהם ובתובנות שלהם כדי ליצור משמעות בדרך שחיברה את הטקסט לחיים שלהם. מעגל ההשתפרות הבא היה האינטנסיבי ביותר מבחינת משכו ומורכבותו. הזמנו את התלמידים שלנו להיות שותפים לשיפור איכות החיבורים שחבריהם כתבו.
היינו מרוצים מכך שכעת התלמידים מנמקים את ההקשרים שעשו, אבל הבנו שלאיכות הנימוקים
יש טווח רחב. כמה מההקשרים היו צליליים: "זה גורם לי לחשוב על פסלים, כי 'פסילות' נשמע כמו 'פסלים'".
הקשרים אחרים היו מורכבים יותר: "מאמר הדעה על משבר המים בפלינט מזכיר לי את הסרט 'ארין ברוקוביץ" כי המים גרמו סרטן אצל הילדים שלהם, וזו הייתה עוד דוגמה לכך שהממשלה לא מצליחה לשמור
על התושבים". בעקבות עבודת התלמידים הבנו די מהר שני דברים:
הם נהנו לעשות הקשרים ורצו למצוא דרך שבעזרתה ידעו אם הם עושים הקשרים טובים. על־ידי תהליך
שעירב שאלוני תלמידים, דיונים בכיתה ומהלכים מובנים של התבוננות בתוצרי תלמידים, התלמידים שלנו עזרו לנו ליצור מחוון שדרכו יכלו להעריך בעצמם את ההקשרים שלהם. המחוון חילק את ההקשרים לשלוש קטגוריות: חיבורים בין מילים, חיבורים בין נושאים והרמה העמוקה ביותר – חיבורים בין תמות.
כצוות עקבנו אחר רמות החיבורים ואחר אחוז התלמידים שהעריכו נכונה את החיבורים שלהם. התרגשנו לגלות שרק תלמיד או שניים טעו בקטגוריה שאליה שייכו את החיבורים שלהם. כמו כן, ברגע שעירבנו את התלמידים שלנו כשותפים למהלך, הם הרגישו מועצמים ויכלו להתבונן בעבודה שלהם ולנתח אותה. אפילו היו תלמידים התחילו ליצור חיבורים והקשרים מחוץ למסגרת משימות הקש"ת, משום שהפנימו את התהליך. כשהתכוננו בכיתה למבחנים הסטנדרטיים בשפה תלמידים בשתי הכיתות ציינו שהטקסטים במבחנים היו קלים יחסית למשימות שעבדו עליהם עם הקש"ת, ותלמידים רבים "נידבו" הקשרים לטקסטים לדוגמה, אף־על־פי שלא התבקשו לעשות זאת! כל אלה מעידים על כך שהתלמידים הצליחו ליישם את מה שלמדו במסגרת המשימה הקוגניטיבית של עריכת
הקשרים בפעילויות שאינן חלק מפעילויות הקש"ת.
תוצאות והלך רוח אקדמי
בסוף אותה השנה התלמידים שלנו עשו שוב את המבחן הסטנדרטי של הקריאה. גילינו שבשנה זו גדל באופן משמעותי מספר התלמידים שרמת הקריאה שלהם היתה ברמה של הממוצע הארצי של שכבת הגיל שלהם או גבוהה ממנו. נוסף על כך, התלמידים שלנו למדו, והיו מחויבים לתהליך של קריאה פעילה שבו כל הזמן חיפשו הקשרים, שאלו שאלות, תמצתו ותרחשו טקסטים.
האחריות שלנו כמורים היא לאפשר לכל התלמידים הזדמנויות להתמודד עם טקסטים מורכבים. בעזרת שיתוף הפעולה שלנו עם התלמידים, שסייע לשפר את המארגן הגרפי של הקש"ת, הצלחנו לכבד את החוויות של התלמידים שלנו, ליצור למענם הזדמנויות למידה משמעותיות ולצייד אותם בכישורי אוריינות שיאפשרו להם למזג ידע ורעיונות.
