אקטיביזם = אופטימיזם. אקטיביזם: שיטה התובעת להגיב באופן נמרץ ובפעולות של ממש למצבים חברתיים, כלכליים או מדיניים. שיטת “קום ועשה!” שבבסיסה עומדת התפיסה שלציבור יש זכות ואפילו חובה להשתתף במעשה הפוליטי ולהשפיע עליו. [מילון אבן שושן].
האקטיביזם מתבצע ע”י יחידים וקבוצות כתנועות סטודנטים, תנועות נשים, תנועות נוער, תנועות לזכויות האדם והאזרח, תנועות של להט”בים, תנועות אקולוגיות, קהילות אנרכיסטיות, קבוצות של אמנים ומשבשי תרבות ועוד. כולם מבקשים לשנות את האופן שבו מתארגנת החברה; לשנות את סדרי העדיפויות של המדינה, לתקן האופן שבו פועלים הארגונים הכלכליים/העולם העסקי, להשפיע על הערכים של הקהילה בה אנו חיים.
המכון הדמוקרטי פועל לשינוי חברתי, ומכשיר יחידים וקהילות לפעול ולקדם חברה שיוונית, הוגנת, צומחת ובת קיימא. אקטיביזם (או: אחריות חברתית פעילה, להבנתנו) הוא בעינינו מפתח קריטי לפיתוח חברה כזו. תמיד היה כזה, ועכשיו אולי יותר מתמיד.
זרקנו על נושא האקטיביזם 11 אלומות אור, כל אחת מציעה פרספקטיבה אחרת. ביחד, אנחנו מקווים, תקבלו תמונה עשירה ומורכבת של נושא מורכב זה. הנה כמה מהן:
אקטיביסטים הם גיבורי על, אולי גם נבלים. רביב רייכרט מציע לנו זווית חריגה על הנושא, בהשראת באטמן וסופרמן.
בעולם, הגיבורים האקטיבסיטיים החדשים הם בני נוער. הם יהיו אולי העוצמתיים יותר, מהמר רון דביר.
זה לא סיפור של גיבורים בלבד. בפוליטיקה החדשה, אקטיביזם עשוי להיות הסיפור של כולנו, מציעה בטי בנבנישתי.
קשה לעשות את זה. אבי דבוש ניסהֿ פעמים הרבה, נכשל לעיתים, הצליח לפעמים – ומשתף אותנו בטיפים מדרך זו.
אפשר לעשות את זה דרך אמנות. בתוך שנה, האמן JR הניע 300,000 אנשים ליצור פעולה אמנותית-אקטיביסטית-גלובלית.
זה עובר מדור לדור. כך מספרת שולה קשת, אמנית ואקטיביסטית דור שלישי.
נשים מצטייינות בזה. נטע ניסים מראה אקטיביסטיות סביבתיות משיגות יותר.
ולבסוף – אקטיביזם מחייב אי נחת מהמציאות הקיימת – ותחושת מסוגלות שאפשר לשנות אותה. שרון שמעוני, מעיין צ’יפרוט, יולי חרומצ’נקו מספרות כיצד מפתחים שילוב זה אצל חלוצות וחלוצים חינוכיים.