איך להשתפר בלהשתפר?
עקרונות מנחים
קרן קרנגי לקידום ההוראה – גוף העוסק בחקר ההשתפרות במערכת החינוך בארצות הברית – ניסחה שישה עקרונות ליבה לניהול מהלך של מדעי ההשתפרות:
- העבודה היא עבודה ממוקדת בעיה, והיא נובעת מצורכי המשתמש: מהלך של מדעי ההשתפרות מתחיל בשאלה "מהי הבעיה שאנחנו מנסים לפתור". השותפים למהלך מוזמנים לפעול לדיוק השאלה במהלך הדרך.
- דרכי פעולה מגוונות: השאלה שנשאלת לאורך התהליך אינה רק "מה יעיל?", אלא גם "מה יעיל מבחינת מי ובאילו תנאים". הנחת היסוד היא שלא כל פתרון מתאים לכולם, ולכן יש לנסות דרכים שונות לפתרון בעיות דומות בקרב קהלים שונים ובנסיבות שונות.
- התבוננות מערכתית: במסגרת התהליך מתבוננים בגורמים השונים המשפיעים על תהליכי העבודה, וכן משערים השערות באשר לגורמים האפשריים ליצירת השינוי הרצוי. לאחר מכן בודקים את ההשערות בעזרת התנסויות.
- איסוף נתונים ומדידה מתמדת: קביעת מועדים לאיסוף נתוני התהליכים ותוצאותיהם ולמדידתם כדי לראות האם השינוי הוא אכן שיפור.
- תהליך מובנה של חקר מאפשר אימון בהשתפרות: תכנון כמה מעגלים של מהלך "תן־קח" תכנון -< ניסוי -< קהילה לומדת -< חזרה לפעולה
כדי ללמוד, לטעות ולשפר. טעויות בדרך הן הזדמנות ללמידה.
- רשת של קהילות: חיבורים בין קהילות לומדות ושימוש בחוכמת ההמונים מסייעים לתהליכי שיפור וליצירת ידע יישומי.
| תכנון >> |
| ניסוי >> |
| קהילה לומדת >> |
| חזרה לפעולה >> |
