שלא כמו בהערכה ובלמידה מסורתיות, שבהן כלי ההערכה העיקרי הוא מבחן, בהערכה דיאלוגית מעצבת נעשה שימוש במגוון גדול מאוד של כלי הערכה (למעשה, כל תוצר המלווה במחוון הוא כלי הערכה). באופן זה למורה ניתנת חירות רבה לקבוע כיצד יוערכו תלמידיו ולהרחיב את מעגל השותפים להערכה.
אם בלמידה מסורתית המעריך הבלעדי הוא המורה, הרי שבתהליך של הערכה דיאלוגית מעצבת גם התלמידים הם שותפים פעילים, וניתן לשתף בו גם גורמים נוספים, כגון מומחים בתחומם שיעריכו את הלמידה בהתאם לסטנדרטים של העולם שמחוץ לכיתה, הקהל הרחב והקהילה הקרובה.
בשל המגוון הגדול של אפשרויות ההערכה והשותפים לה, כדאי להקדיש זמן לבנייה מראש של תכנית ההערכה (ראו הפרק "כיצד בונים תכנית הערכה" בחוברת). תכנון זה יבהיר למורה ולתלמידים מה עומד לקרות בכל אחד משלבי הלמידה, ישפר את רמת תיאום הציפיות עם התלמידים ויהפוך אותם לשותפים פעילים יותר. רצוי להציג בפני התלמידים את תכנית ההערכה כבר עם תחילת התהליך: את מודל הימ"ה, את כלי ההערכה, את המחוונים ואת לוח הזמנים.
לקריאה נוספת
- הערכה דיאלוגית – הצבת מטרות ויצירת שקיפות של יעדי הלמידה >>
- הערכת הידע, המיומנויות וההרגלים בתהליך ההוראה והלמידה >>
- איך להעריך- 120 תוצרים >>
- סרטון איך להעריך? מהו תוצר? >>
- סרטון איך להעריך- תוצר למידה בספרות >>
- סרטון איך להעריך- תוצר למידה במתמטיקה >>
- סרטון איך להעריך- מאגר מחוונים >>
- משוב מקדם >>
- הערכה מסכמת >>
- פתוח חשיבה רפלקטיבית והצגת הלמידה – POL >>