אחריות חברתית בחיי הבוגר

החינוך הדמוקרטי שם דגש על שיח מתמיד ומעמיק בין התלמיד כאישיות אינדיבידואלית לבין תפיסתו החברתית והקולקטיבית של התלמיד. לאחר שנים במסגרת החינוך הדמוקרטי, בה לומדים לקיים דיאלוג ולהבין את צרכי הסביבה, הבוגר בורר את צרכים אלו ואת צרכיו ורצונותיו האישיים ומזהה את דרכי הגעתו למטרות אותן הציב לעצמו. כך נוצר מעגל של יחסי נתינה וקבלה בין שתי זהויות אלו, התלמיד בוחר את המטרות שלו ומשיג אותך על ידי שיתוף פעולה עם הסביבה. הסביבה היא חלק בלתי נפרד מתהליך הנתינה, מלמדת אותו להיות שותף. כך נוצר מעגלי נתינה. הבוגר מפתח חשיבה שבבסיסה עומדת האחריות על האחר ואחריות חברתית.
הבוגר למד בשנותיו כתלמיד לבצע תהליך עצמאי ומעמיק. הוא לוקח חלק מועדות ופרלמנטים בחינוך הדמוקרטי או לפחות ער אליהם. התלמיד חווה את האחריות המוטלת עליו על הסביבה, מבין כי האחריות מחולקת שווה בין כל סובביו באשר הם, חבריו ללימודים, מוריו, חונכו האישי והוא עצמו. מתוך תהליך זה מצליח התלמיד לבחון את אמונותיו, יכולותיו, את תחומי העניין שלו ואת זהותו. תהליך זה מתעצב סביב הבחירה החופשית שיש לתלמיד בחינוך הדמוקרטי במגוון תחומים, היכולת לחקור ולהחליט מה הכי נכון לו, להתמודד עם החלטותיו וגבש דעות תוך שיח פתוח וכנה עם מבוגרים. מתוך כל אלו יוכל הבוגר לצאת אל דרך בה יפעל לטובת מימוש האני המאמין שלו ולמען הסביבה שבה הוא ירצה לחיות. מאחר וכל אלו מתקשרים לעולמו הפנימי של הבוגר, הוא יתייחס אליהם בצורה רחבה הכוללת את סביבתו או את החברה בה הוא חי.
אחד המאפיינים הבולטים בקרב תלמידי החינוך הדמוקרטי הינו התהליך הדיאלוגי, תהליך אשר מלווה את התלמיד לאורך כל שנות לימודיו וכאדם בוגר. תהליך זה מבוסס על תקשורת בין התלמיד עם הוריו, חבריו, מוריו, חונכו האישי, הסביבה החיצונית ועם עצמו. כל אלו שותפים לעולמו הפנימי של הבוגר, למחשבותיו וליכולתו לראות את החברה כפלטפורמה לשותפות דרך עשייה.
·      התהליך הדיאלוגי אותו עבר הבוגר כתלמיד בחינוך הדמוקרטי, מאפשר לו לבחון את עולמו הפנימי דרך נקודת מבטו ומנקודת המבט של סביבתו הקרובה. הבוגר יגבש את זהותו ויבין מהם רצונותיו על סמך דיאלוג רציף והקשבה לסביבה התומכת ולאני הפנימי.
·      הבוגר יקבל ויעצב את בחירותיו תוך הסתכלות על המרחב בו הוא חי, דרך תרבותו, המודעות למורכבויות ולמאפיינים בחברה בה הוא חי.
תלמיד בחינוך הדמוקרטי לומד לנהל שיח שוויוני, מתוך הבנה כי הוא יכול להפרות את סביבתו הבוגרת והמחנכת כפי שהיא יכולה להפרות אותו, תכונה העוזרת לבוגר לקדם השפעה חברתית על הסביבה בהמשך חייו. במשך לימודיו, מנהל התלמיד שיח ישיר וביקורתי אל מול תפקוד יומיומי של מבוגרים וצעירים. התלמיד מתנסה בהליכי קבלת החלטות דרך ועדות ופרלמנטים, אשר מעצבים את אופי המסגרת בה הוא, חבריו ומוריו נמצאים. בנוסף, התלמיד לומד להכיל ולהתנהל באופן שאותו קבעה סביבה זו, גם אם היא נוגדת את רצונותיו.
הבוגר יוצא מהחינוך הדמוקרטי עם תפיסת אחריות על מרחב התנהלותו ורואה עצמו כמעצב את סביבתו בשותפות מלאה ושוויונית.
הבוגר משתלב במסגרות שונות בהן קיימים מודלים שונים של סמכות, אך הוא לא מזהה בהם מכשול או גורם לפחד, אלא רואה בהם הזדמנות לדיאלוג. הוא מצליח לייצר מכנה משותף ובכך יכול ליצור תהליכי צמיחה ושינויים מבלי להיכנע ליראה ולהיררכיה. למידה בסביבה כזו יוצרת תחושת כוח ומסוגלות גבוהה.
הוא אינו תופס את חוקי המסגרת כחוקים המוכתבים ללא אפשרות לשינוי, אלא מערער ושואל שאלות את סביבתו על מנת להתאים את המסגרת אליו.
בוגר של החינוך הדמוקרטי גדל במערכת יחסים נורמלית עם מבוגרים ובעלי סמכות, למד ליצור קשרים עם אותן דמויות ובגלל שישנו היעדר של פחד מדמויות אלו, הוא מצליח להוביל אותן לעשייה וחשיבה משותפת ושוויונית.כל מה שיכתב כאן יופיע בתקציר בדפים המפנים לדף זה