בתקופה המודרנית יותר ויותר חברות מתאפיינות בריבוי תרבויות – אוסף גדול ומגוון של תרבויות השונות ונבדלות זו מזו.
לצד המונח "ריבוי תרבויות", המציין את העובדות הדמוגרפיות של מצב כזה, צמח המונח רב-תרבותיות (Multiculturism), המדגיש את חשיבות הקבלה של הזהויות התרבותיות השונות. חברה רב-תרבותית תשאל את עצמה מה האופן שבו היא פועלת לאור ריבוי התרבויות שבתוכה. גישה זו מדגישה את חשיבות הקבלה של זהויות תרבותיות שונות, יחד עם ההנחה שהאדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם.
מגוון (Diversity) הוא מקבץ של תכונות וגישות אפשריות עם שונות בין אחת לשנייה, באופן שמנסה למקסם את היתרונות.
לאור שתי התפיסות הללו פועל המכון הדמוקרטי: הן בהכשרת אנשי חינוך לעבוד בחברה רב תרבותית ישראלית, והן באמצעות תרבות ארגונית המעודדת מגוון ושואפת להרחיב את הקבוצות החברתיות עמן הוא עובד במדינת ישראל.
הכלה היא פרקטיקה חברתית/חינוכית המבוססת קודם וראשית לכל על תפיסה ערכית. הפילוסופית הפוליטית מרתה נוסבאום שמה במרכז היכולת הבסיסית האנושית את המושגים השתייכות, אינטראקציה בין בני אדם -מקצועית וחברתית, והגנה מאפליה על כל רקע שהוא. ההשתייכות והאינטראקציה החברתית כיכולות או זכויות בסיסיות, מזמינות אותנו כאנשי חברה וחינוך להפנות את הזרקור ולבחון את מרחבי החיים המשותפים דרך פריזמה זו, ואת ההיתכנות להשתייכות של כל אדם באשר הוא למרחבים אלו, מתוך תפיסה שחיבור בין בני אדם (להבדיל מהפרדה) הוא תנאי לרווחתו האנושית, ומהצד השני ההבנה שמרחב מגוון הוא מרחב טוב יותר לכל אדם באשר הוא אדם, ולחברה כולה. לפני מספר שנים נוסח ע"י המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך "יעד ההכלה". עיקרו של היעד היה "שילוב כלל הלומדים במערכת החינוך הרגילה". במסגרת היעד הוקצו משאבים רבים ומכובדים ל"הכנתם" של הלומדים בעלי הצרכים המיוחדים להשתלבות בכיתות הרגילות. אופן הניסוח מעיד על הפעולה המרכזית אליה כיוון הריבון כפעולת שילוב, משמע שכלול היכולות של הפרט (ובמקרה זה כיוון היעד אך ורק לאוכלוסייה המוגדרת כבעלת צרכים מיוחדים), להתאים עצמו למרחב הבית ספרי הקיים. תפיסת ההכלה החינוכית כפי שנוסחה ע"י טוני בות' בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 שואפת לתנועה אחרת לגמרי ומפנה את זרקור האחריות מהפרט ה"אחר" אל המרחב המשותף. הכלי המרכזי שפיתח בות', יחד עם שותפו מל איינסקו וקבוצה שכללה אנשי קהילה/רשות ומחנכים, נקרא אינדקס ההכלה.
בעמוד זה תמצאו קישורים למאמרים חיצוניים שעוסקים ברב- תרבותיות. רשימה זו תיבנה עם הזמן תוך בניית גוף הידע רב-תרבותיות – מוזמנים להציע הפניות למאמרים מומלצים בנושא.
גיליון 01 דצמבר 2016 תרבות דמוקרטית מגזין המכון לחינוך דמוקרטי מהי תרבות דמוקרטית? נסיון לחדד את המושג העמום לכאורה ״תרבות דמוקרטית״ מאת אפרת בן צבי מטרתו של מאמר זה לנסות ולעמוד על המשמעות של המושג העמום “תרבות דמוקרטית” (1) – באופן בו הוא נתפס ב …
בתקופה המודרנית יותר ויותר חברות מתאפיינות בריבוי תרבויות – אוסף גדול ומגוון של תרבויות השונות ונבדלות זו מזו. לצד המונח "ריבוי תרבויות", המציין את העובדות הדמוגרפיות של מצב כזה, צמח המונח רב-תרבותיות (Multiculturism), המדגיש את חשיבות הקבלה של הזהויות …
מודולת- תחומי עבודת מנחה יצירת קהילת מחנכים שותפים לתהליך מנהל מליאה חלוצים כלים ליווי חלוצים כקבוצה (יכול להתאים לליווי צוותים שונים) יצירת תשתית ידע פרוטוקולים פעילויות היכרות העמקה ויצירה בתחומי הפדגוגיה הדיאלוגית שותפים לתהליך צוות משימה חלוצים כלי …
קהילות פורחת בחברה הערבית בישראל 2017 שינויים ברי קיימא בישובים בחיבור לזהותו הייחודית של המקום. עקרונות העבודה אותנטיות וקיימות מנהיגות ותפיסה מערכתית תהליך שיתופי השינוי מתרחש בהובלתם של מנהיגי קהילות. הקהילות נוצרות מקבוצות שייכות במרחב המקומי. יציר …
הכשרת צוותים חינוכיים להתמודדות עם הטרוגניות במהלך מפגש עם שונּות אתנית, לאומית ודתית פירוט התכנית והרציונל שהוביל לפיתוחה: רציונל בתי ספר מיוחדים – למשל בבתי ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים כילדים חרשים ובעלי פיגור שכלי, ואף בבתי חולים – הם מסגרות שבהם …
הסרטון שלפניכם מציג בקצרה 3 תפיסות דמוקרטיות ואת הביטויים השונים של כל תפיסה: ליברלית, רפובליקנית ורב תרבותית
