למידה בניהול עצמי (Self Managed Learnin- ׁSML) היא שיטה בה הלומד לוקח אחריות מלאה על תהליך הלמידה שלו: הוא בוחר מה הוא לומד, איך הוא לומד, איך הוא יעריך את הלמידה שלו. השיטה מתבססת על תפיסת למידה הוליסטית ומניחה שלמידה היא לא רק מאמץ קוגניטיבי אלא מעורבים בה גם רגשות, אמונות, ערכים ותפיסות עולם. השיטה מניחה כי הלמידה עצמה מתרחשת מחוץ לקבוצה הלומדת ושלמידה טובה יותר מתרחשת כשמדברים עליה. התפקיד של הקבוצה היא לתמוך בתהליך הלמידה ע"י שיחה על הלמידה ולא להתאסף על מנת ללמוד ביחד את אותו הנושא ובאותה הדרך.
השיטה פותחה על ידי פרופסור איאן קניננגהם ומיועדת ליישום לא רק במוסדות לימוד אלא גם בארגונים לצורך הפיתוח המקצועי של העובדים. התהליך מתחיל בבניית חוזה למידה במסגרת קבוצה קטנה בה הלומדים עונים, בהצהרה לפני הקבוצה, כל אחד ואחת, על 5 שאלות, היוצרות את החוזה: מאיפה באתי? איפה אני היום? לאן אני רוצה להגיע? איך אגיע לשם? איך אדע שהגעתי?
כאן תמצאו את כלים למתן מענה על השאלות ושיטות לעבודה עם קבוצת SML. המתודה עומדת בפני עצמה וגם מהווה מתודה עיקרית בשיטת החינוך אישי.
מחפשים שותף המחנכ/ת תבקש מהתלמידים להסתובב בחדר ולמצוא חברים בקבוצה העונים לתיאורים הנדרשים: • אוהב את הזמר/ת האהוב/ה עלי. • צבע עינינו זהה. • אוהב את תכנית הטלוויזיה האהובה עלי. • יש לו מספר אחים כשלי. • שמאלי בידיו. • קרוב אלי ביותר בגיל. • יש לו בעל חיים בבית. • מזייף כמוני. • התחביב שלו הוא כמו התחביב שלי. ועוד כהנה וכהנה.. תוך כדי הפעילות המחנכ/ת ת/יכריז כל פעם על משימה אחרת. על התלמידים למצוא שותפים, להחליף מידע בעניין, לרשום את שמות השותפים ולהמשיך הלאה. בנוסף ניתן לבקש או למצוא תלמידים שדעתם שונה ולשוחח עימם 5 דקות.
אופי הפעילות מספר המשתתפים בקבוצה אידאלית היא כ- 8 תלמידים ותלמידות. המנחה מודד זמן ומכוון את המשתתפים להסתדר באופן מסוים בזמן קצוב של כ -20 שניות. *הזמנים יכולים להשתנות בהתאם למטלה.
אופי הפעילות מחלקים את הקבוצה לשלשות. כל שלשה מקבלת דף ועליו שלושה מעגלים עם אזורי חפיפה. על התלמידים למצוא את אזורי הדמיון ביניהם ואת אזורי השוני. *ניתן להנחות את התרגיל בשאלה פתוחה וכללית או על ידי מיקוד בתחום ספציפי. בלונים כל אחד מציירכותב על הבלון …
מטרות הסדנא המשך תהליך ההיכרות והגיבוש האישיים הקבוצתיים. למידה לקראת יצירת חוזה למידה אישי של כל נחנך- תחילה של סימון מטרות לעתיד. הכנה לפעילות מספר ימים לפני הפעילות, כל נחנך מקבל ת.ז. עתידית למילוי, בנוסח הדומה לנוסח המצורף (איך אני רוצה שת.ז. שלי ת …
השתלמות צוותים "חריש- הסיפור שלי, הסיפור שלנו" אסנת אבידן ותומר גקלר קהל היעד – מורים מ 4 בתי ספר יסודיים שונים בחריש. רובם חדשים בעיר צומחת שמייצרת את הקו החינוכי שלה. מספר מפגש נושא הלימוד 1 היכרות ופתיחה, הצגת רציונאל ולוחות זמנים, מודל sml (חינוך א …
הגדרת הפעילות: מתחילים את הפעילות בכך שכל תלמיד מספר בתורו על שמו: מי נתן לו את שמו? על שם מי או מה, האם יש סיפור מאחורי שמו? מה אומר לו האדם או הנושא שהוא קרוי על שמו? האם ניסה להיות דומה לו? מהו יחסו אל שמו, האם השם אהוב עליו? האם לדעתו שמו נדיר או נפוץ ומה זה עושה לו? האם היו לו שמות אחרים, כינויים, מה היה יחסו אליהם? אילו היה יכול – באיזה שם היה קורא לעצמו? אילו שמות חיבה יש לו? בהמשך הסבב המורה יכול לפתוח את הסבב בקטע הבא: "קראו לו אברהם והוא לא אהב את שמו. אילו היה שמו עידן או שגב – בוודאי היו חייו הרבה יותר מרתקים – כך חשב".
פריט ידע זה מציג את רציונל שנה א של מסלול החממה בסמינר הקיבוצים, ואת תחנות המהלך השנתי. שנה זו מתמקדת בחלקה הראשון במסד הרעיוני של החינוך הפרוגרסיבי והדמוקרטי, ובכללו בניית מסמך ה"אני מאמין חינוכי" של הסטודנט/ית במסלול, ברוח חינוך זה. חלקה השני של השנה מוקדש למימוש מעשי, ברוח ה"אני מאמין חינוכי", של הסטודנט/ית, בעת ההתנסות בבית ספר דמוקרטי.
פריט ידע זה מתייחס למושג "קבוצת חממה" או "חברותא", המהווה את ליבת הספירלה של מסלול החממה ליזמות חינוכית-חברתית בסמינר הקיבוצים. קבוצת החממה המקיימת את מפגשי החברותא היא קבוצת התפתחות וגיבוש זהות, המלווה, מהדהדת (Echo) ועדה (Witness) לתהליך התפתחותו של הסטודנט/ית הדמוקרטי. זוהי קבוצה פסיכו-פדגוגית, המהווה צירוף של קבוצת תוכן ומשימה עם קבוצת תהליך התפתחות. קבוצה זו מלווה את הסטודנט/ית במהלך גיבוש זהותו/ה החינוכית-חברתית, לאורך כל שלוש שנותיו במסלול החממה ליזמות חינוכית-חברתית.
כל הנכנס לכיתה ורואה – במקום את המחזה הרגיל, של כיתה גדולה מול מורה, מבנה אחר, של קבוצות קטנות היושבות בפינות שונות ועובדות יחד על משימה – מניח, מן הסתם, שמתקיימת כאן "למידה קבוצתית" או "למידה שיתופית". אלא שהשינוי המבני – מכיתה לקבוצות קטנות – אף כי הוא תנאי הכרחי, איננו תנאי מספיק ואיננו ערובה לקיומה של למידה שיתופית, שכן מה שעושה את ההבדל הוא: מה קורה בתוך המבנה של הקבוצה הקטנה? מאחר שחלק גדול ממה שקורה בעבודה קבוצתית הוא דיבור – הרי שאיכות הלמידה ומידת השיתופיות תהיינה תלויות בעיקר באיכות הדיבור או השיח המתנהל בקבוצה . שיח כזה אינו קורה מאליו: הוא דורש תכנון, הכנה, אימון והוראה ישירה, על מנת שאפשר יהיה לממש את היתרונות הפדגוגיים והחברתיים של הלמידה בקבוצות.
פעילות הכרות לפתיחת השנה השבועות הראשונים של פתיחת שנת הלימודים שלכן עם הקבוצה הנם מהחשובים ביותר. המסרים, ההרגלים, התרבות של הקבוצה תבנה כאן, ותשפיע על המשך הפעילות ועל הצלחה המשותפת. לצורך התחלה נכונה ורוויה באמון, סדר וביטחון, יש למסור מסר ברור של ג …
