למידה מבוססת פרויקטים (PBL ) היא שיטה שבה תלמידים לומדים על נושא באמצעות תכנון וביצוע פרויקט הנותן פתרון לאתגר. על מנת לתכנן את הפרויקט מבצעים התלמידים חקר על נושא מסוים. הלמידה מובילה ליצירת תוצר סופי, המוצג בפני קהל. התוצר יכול להיות מוצר, חומר כתוב, הצגה או ריקוד ועוד.
סוג למידה כזה קשור ל"למידה מבוססת- חקר (Inquiry based learning), הנקראת גם "למידת-חקר", או ל"למידה מבוססת-בעיות" (Problem based learning).
השיטה פותחה ברשת בתי ספר HTH בסן דייגו כדי לאפשר מערכת חינוכית שרואה את התלמיד, רלבנטית לו ונותנת לו כלים להתמודד עם אתגרי המאה ה- 21.
המתודולוגיה ושלביה יכולה לסייע בהתאמה גם לעבודה לפיתוח פרוייקט בכל קהילה יזמית.
ספר זה מספר את סיפור המסע העירוני של חולון, שהחל ברעיון אמיץ של מנהלת בית ספר אחת לצאת וללמוד עם חבריה המנהלים את מודל היי־טק היי בסן דייגו, ארצות הברית. יחד ולחוד הם יצרו פרשנות מקומית למודל זה , פרשנות שתתאים למציאות חינוכית חדשה ופורצת דרך. חשוב להדגיש שאנו מתארים כאן דוגמא לתהליך שינוי פדגוגי עירוני, ולא מתכון מדוייק לתהליך שינוי (שהרי למרחבים עירוניים שונים יתאימו תהליכי שינוי שונים). למעשה, הספר הוא מקרה בוחן שבעזרתו אפשר ללמוד מהניסיון המצטבר של מערכת חינוך עירונית (במסגרת כל הרצף הגילי – גן עד בית ספר תיכון) כיצד ניתן להוביל שינוי פדגוגי, דרך שלוש נקודות מבט שונות: זו של ראש מינהל החינוך, זו של מנהל בית הספר וזו של המורה. מרבית פרקי הספר מחולקים לשלושה שערים המייצגים את שלוש נקודות המבט הללו, ולכן מותאמים לקהלי יעד שונים שעשויים למצוא בו עניין:
סרטוני השראה בחינוך!
כל הנכנס לכיתה ורואה – במקום את המחזה הרגיל, של כיתה גדולה מול מורה, מבנה אחר, של קבוצות קטנות היושבות בפינות שונות ועובדות יחד על משימה – מניח, מן הסתם, שמתקיימת כאן "למידה קבוצתית" או "למידה שיתופית". אלא שהשינוי המבני – מכיתה לקבוצות קטנות – אף כי הוא תנאי הכרחי, איננו תנאי מספיק ואיננו ערובה לקיומה של למידה שיתופית, שכן מה שעושה את ההבדל הוא: מה קורה בתוך המבנה של הקבוצה הקטנה? מאחר שחלק גדול ממה שקורה בעבודה קבוצתית הוא דיבור – הרי שאיכות הלמידה ומידת השיתופיות תהיינה תלויות בעיקר באיכות הדיבור או השיח המתנהל בקבוצה . שיח כזה אינו קורה מאליו: הוא דורש תכנון, הכנה, אימון והוראה ישירה, על מנת שאפשר יהיה לממש את היתרונות הפדגוגיים והחברתיים של הלמידה בקבוצות.
מדוע בכלל לעבוד בקבוצה? מיומנויות של המאה ה- 19 "אדם קיים בזיקה" (מרטין בובר) מזמן את האפשרויות לפתח הרגלי לב ושכל הכנה לעבודה בקבוצות לזמן סוגים שונים של חלוקה (בחירה לפי חברים, בחירה על פי תוכן, רנדומלי וכד') התנסויות שונות של עבודת צוות משחקים המשגות ורפלקציה התבוננות על סוגי לומדים וחוזקות תהליך מובנה של בניית קבוצה – תיחום המשימות ותיחום זמן אקווריום/ משחקי תפקידים כדי להדגים מה מצופה מהקבוצה לעשות
שם ההרגל מיפוי: איפה לאורך תהליך הלמידה ניתן למקם עבודה על הרגל זה עדויות: כיצד נדע שתלמיד מיישם הרגל זה בעבודתו מה נצפה לראות? אילו שאלות ניתן לשאול את התלמיד כדי לפתח חשיבה רפלקטיבית על הרגל זה? דוגמה: פרספקטיבה בשלב כתיבת המסקנות של עבודת החקר התלמי …
לא ממוסגר800×800 פיקסלים "תקציר" תוכן במצגת זו שלד פגישת פיתוח התוצר: מודל למ"פ (למידה מבוססת פרוייקטים-PBL) בית ספרי, שפותח בבית הספר "אלון", בהובלת המנחה יולי חרומצ'נקו. הפגישה התקיימה עם הצוות המוביל בבית הספר, ברוח מודל הפיתוח Deep Dive. יוצר מקור …
מטרה לסייע למורה לדייק את תכנון הפרויקט שלו או שלה מהלך משך זמן הכולל של הפעילות: כשעה אקדמאית נורמות השיח בפרוטוקול: Hard on content, soft on the person- המשוב ניתן על התוכן ולא על האדם Share the air, step up step back- שאיפה חלוקה שוויונית של הזמן בי …
רשימת קישורים לעמודי הפרוטוקולים השונים
https://www.youtube.com/watch?v=frddeHp-DmA
