פריט ידע זה מתייחס לרצועה שנתית של קורסי פסיכולוגיה, שפתחו את יום החממה לאורך השנה. בסמסטר א' התמקדה רצועה זו במושגים ותאוריות בסיסיות בפסיכולוגיה, ובסמסטר ב' במאפייניו הפסיכולוגיים של קהל היעד של הסטודנטים/ות כאנשי חינוך והוראה עתידיים/ות- מתבגרים ומתבגרות.
פריט ידע זה מתייחס לקורס המרתוני המלווה את שנה ג'. בשנה"ל תשע"ז קורס מרתוני זה התמקד בארבע המהויות של מסלול החממה ליזמות חינוכית חברתית: מודעות עצמית, ביטוי אישי, חשיבה ביקורתית ואקטיביזם, ומבקש להעמיק בהן ובביטויין בהווייתו והתנהלותו של איש/אשת החינוך הדמוקרטי. בשנה"ל תשע"ח הקורס הפך לחלק ממסע חינוכי, במהלכו בנו הסטודנטים/ות שלושה תוצרים חינוכיים, שאינם שיעור, בסמסטר א', וביצעו אותם הלכה למעשה בסמסטר ב'.
ספר המו״פ מרכז את עיקר הידע של המכון ואנשיו בנושאי פיתוח פתרונות ומוצרים חדשים. הוא ייבנה תוך כדי תנועה. להמשך קריאה :נושא :חדשנות :מו״פ :יזמות
ספר זה מספר את סיפור המסע העירוני של חולון, שהחל ברעיון אמיץ של מנהלת בית ספר אחת לצאת וללמוד עם חבריה המנהלים את מודל היי־טק היי בסן דייגו, ארצות הברית. יחד ולחוד הם יצרו פרשנות מקומית למודל זה , פרשנות שתתאים למציאות חינוכית חדשה ופורצת דרך. חשוב להדגיש שאנו מתארים כאן דוגמא לתהליך שינוי פדגוגי עירוני, ולא מתכון מדוייק לתהליך שינוי (שהרי למרחבים עירוניים שונים יתאימו תהליכי שינוי שונים). למעשה, הספר הוא מקרה בוחן שבעזרתו אפשר ללמוד מהניסיון המצטבר של מערכת חינוך עירונית (במסגרת כל הרצף הגילי – גן עד בית ספר תיכון) כיצד ניתן להוביל שינוי פדגוגי, דרך שלוש נקודות מבט שונות: זו של ראש מינהל החינוך, זו של מנהל בית הספר וזו של המורה. מרבית פרקי הספר מחולקים לשלושה שערים המייצגים את שלוש נקודות המבט הללו, ולכן מותאמים לקהלי יעד שונים שעשויים למצוא בו עניין:
חברת גאלופ צמצמה סקרי שביעות רצון בארגונים ל- 12 שאלות בלבד. המיפוי הוא בסיס לעבודת מנהלים עם עובדיהם 1. אני יודע מהן הציפיות ממני במקום העבודה. 2. עומדים לרשותי החומרים הדרושים לי, כדי לבצע את עבודתי כהלכה. 3. מקום העבודה נותן לי את האפשרות לעשות מידי …
כל הנכנס לכיתה ורואה – במקום את המחזה הרגיל, של כיתה גדולה מול מורה, מבנה אחר, של קבוצות קטנות היושבות בפינות שונות ועובדות יחד על משימה – מניח, מן הסתם, שמתקיימת כאן "למידה קבוצתית" או "למידה שיתופית". אלא שהשינוי המבני – מכיתה לקבוצות קטנות – אף כי הוא תנאי הכרחי, איננו תנאי מספיק ואיננו ערובה לקיומה של למידה שיתופית, שכן מה שעושה את ההבדל הוא: מה קורה בתוך המבנה של הקבוצה הקטנה? מאחר שחלק גדול ממה שקורה בעבודה קבוצתית הוא דיבור – הרי שאיכות הלמידה ומידת השיתופיות תהיינה תלויות בעיקר באיכות הדיבור או השיח המתנהל בקבוצה . שיח כזה אינו קורה מאליו: הוא דורש תכנון, הכנה, אימון והוראה ישירה, על מנת שאפשר יהיה לממש את היתרונות הפדגוגיים והחברתיים של הלמידה בקבוצות.
למה בכלל עבודה בקבוצה? מיומנויות של ה 121 "אדם קיים בזיקה" בובר מזמן את האפשרויות לפתח HOHM הכנה לעבודה בקבוצות לזמן סוגים שונים של חלוקה (בחירה לפי חברים,בחירה על פי תוכן, רנדומלי וכד') התנסויות שונות של עבודת צוות משחקים המשגות ורפלקציה התבוננות על סוגי לומדים וחוזקות תהליך מובנה של בניית קבוצה – תיחום המשימות ותיחום זמן אקווריום/ משחקי תפקידים כדי להראות את הציפיה מבנה של שיעור שבו עובדים בקבוצות: הנחיה ברורה של המשימה והתוצר של העבודה הקבוצתית ולאיזה קבוצות המורה תגיע חלוקה Check in- זמן התחברות עבודה ע"פ תפקידים הצגת התוצר Check out- הצגת שליחת תיעוד התהליך (לאן הגענו? איפה תקענו? ומה איתנו?- רפלקציה) טיפים למורה: שחרור הכלה גמישות סובלנות ואורך רוח לתהליך למידה מהצלחות מחברת פרויקט/ כלי גוגל למעקב/ check out cards
מדוע בכלל לעבוד בקבוצה? מיומנויות של המאה ה- 19 "אדם קיים בזיקה" (מרטין בובר) מזמן את האפשרויות לפתח הרגלי לב ושכל הכנה לעבודה בקבוצות לזמן סוגים שונים של חלוקה (בחירה לפי חברים, בחירה על פי תוכן, רנדומלי וכד') התנסויות שונות של עבודת צוות משחקים המשגות ורפלקציה התבוננות על סוגי לומדים וחוזקות תהליך מובנה של בניית קבוצה – תיחום המשימות ותיחום זמן אקווריום/ משחקי תפקידים כדי להדגים מה מצופה מהקבוצה לעשות