סדירויות

השינוי הפדגוגי מתייחס להליכה לכיוון של פדגוגיה קונסטרוקטיביסטית ("המודל השלישי" בחינוך) בתהליכי למידה וביישומים כגון: PBL – למידה מבוססת פרויקטים או שאלות, קהילות חשיבה, קהילות לומדים וקהילות חקר. במסמך זה אתייחס ללמידה האחרת המבוצעת לעיתים בשם פרויקט למידה, אבל כוונתי יכולה להיות גם לקהילת חשיבה וכו'. הצורך לייחד מחשבה, זמן ומאמצים לנושא הסדירויות מבוסס על ההנחה (סרסון, 1996) כי כל ניסיון להנהיג שינוי בסביבה הבית ספרית דורש בין השאר שינוי כלשהוא בסדירויות הקיימות. התוצאות הקיימות כרוכות בשינוי של סדירויות קיימות, בביטולה של אחת מהן לפחות או בייצורן של חדשות. המהלך של הבאת שינוי פדגוגי לבית הספר גורם לנו (או מן הדין שיגרום) לחשיבה מחודשת אודות הסדירויות הקיימות (שאנו מתייחסים אליהן כמובן מאליו, למרות שחלקן הלא קטן אינו מחויב בהקשר של מטרות בית הספר) והצבת שתי שאלות: מהו צידוקה של הסדירות הקיימת? מהו עולם החלופות שאפשר לשקול? עצם העלאה למודעות של שתי שאלות אלה, בתוך תהליך השינוי, פותחת לנו שער להזדמנויות גדולות לשינוי. יישום פדגוגיה חדשה מהסוג שפורט מחייב התאמה של סדירויות בית הספר המערכתיות הנוגעות ל: מבנה מערכת השעות, מבנה הלמידה של המקצועות הדיסציפלינאריים לאורך השנים, מבנה הערכה, אורך ומבנה שעור הלימוד, הקצאת המורים לשיעורים השונים ושימוש בתשתיות בית ספריות אנושיות וטכנולוגיות וכדומה.

סימור ב' סרסון/ סדירויות ארגוניות והתנהגותיות (חלק מתוך המאמר השלם)   הניסיון להנהיג שינוי בסביבה הבית-ספרית מתבסס על שתי הנחות יסוד: השינוי רצוי על פי מערכת ערכים מסוימת; והתוצאות המבוקשות הן ברורות. פרק זה יעסוק בשאלת בהירותן של התוצאות המבוקשות …