מתוך ספרו: "החינוך הדמוקרטי" התלבטתי רבות כיצד לקרוא לתהליך הלמידה שמתרחש בבית הספר הדמוקרטי. לבסוף בחרתי בשם "למידה פלורליסטית" כיוון שהוא מכוון ללב הרעיון של החינוך הדמוקרטי. מדובר בלמידה המכירה בשונות של הלומד – למידה שנקודת המוצא שלה היא הזכות השוו …
במאמרו סוקר ברנדט מחקרים שונים שחקרו מהם התנאים המיטביים ללמידה. ברנדט מסכם את כלל הפרמטרים שחזרו על עצמם לאורך המחקרים השונים, ומבקש לזקק מהם עצות יישומיות.
להתארגנות אנשויתמנחה יקר, לפניך מקבץ מאמרים המהווים רשימת קריאה מומלצת בנושאי הליבה בהם עוסק המכון הדמוקרטי. תרבות דמוקרטית הלכה למעשה מהי תרבות דמוקרטית>> למה ניהול דמוקרטי דווקא עכשיו >> איך נדע שהצלחנו להטמיע תרבות דמוקרטית >> מהן …
גיליון 01 דצמבר 2016 תרבות דמוקרטית מגזין המכון לחינוך דמוקרטי מהי תרבות דמוקרטית? נסיון לחדד את המושג העמום לכאורה ״תרבות דמוקרטית״ מאת אפרת בן צבי מטרתו של מאמר זה לנסות ולעמוד על המשמעות של המושג העמום “תרבות דמוקרטית” (1) – באופן בו הוא נתפס ב …
תהליך_השינוי_מרכז_ידע
גיליון 01 דצמבר 2016 תרבות דמוקרטית מגזין המכון לחינוך דמוקרטי למה ניהול דמוקרטי דווקא עכשיו (ובכלל?) ניהול דמוקרטי מחולל תרבות ארגונית הנמצאת בתנועה מתמדת של דמוקרטיזציה ארגונית מאת מיכל גלבוע אטר ויותם טרון – מנכ"לים שותפים למה בכלל? תרבות הניהו …
המאמר מבקש להתמקד בסוגיית מגוון הלומדים וסגנונות הלמידה.המודעות למגוון של סגנונות למידה התפתחה בארץ בזמן האחרון ועשויה לגרום למהפכה בתחומים של חומר הלימודים, דרך ההוראה ודרך הערכת התלמידים.כמחנכים עלינו לדעת מה הם סגנונות הלמידה שלנו ושל תלמידינו, וכיצ …
המכון הדמוקרטי בפודקאסט חדש: מחברים דמוקרטיה לחיים. הרעיונות והכלים של המכון הדמוקרטי. עורך ומגיש: ליאור טל שדה, מנכ"ל שותף של המכון. בפרק הראשון נשאל מהי תרבות דמוקרטית. ספויילר: היא לא הכרעת הרוב, היא לא פרוצדורה, היא גם לא סט של ערכים ליברלים. אורחים: סיגל וסר, מנכ"לית שותפה של המכון, ובני פריץ, מנחה במכון מהחברה החרדית. מוזמנות ומוזמנים להאזין
כיצד אנחנו יכולים להעמיק ולחדד את דרכי הפעולה שאנחנו פועלים בהם כיום ולהגיע לקהלים רחבים יותר? מה הם החסמים? האם כלי השינוי החברתי שפיתחנו מספקים? האם הפעולות שאנחנו עושים נוגעים באתגרי ליבה דמוקרטיים של החברה הישראלית? כיצד אנחנו יכולים למנף את הנכסים …
המאמר שלהלן מבקש לבחון כיצד יוצרים אפקט ארוך טווח בתהליכי שינוי חינוכיים. פרוייקטים קצרי טווח, טוענת הכותבת, מתרחשים לרוב, אך השפעתם לאורך זמן איננה ניכרת. הטענה הינה כי מערכת החינוך רוויה בשינויים כה רבים ותכופים, שרובם נעשים באופן שטחי למדי, עד כי היא מפתחת "חסינות" בפני שינוי. מטרת המאמר הינה לבחון כיצד הופכים את מודל "קהילות החשיבה" למודל חינוכי שהשפעתו תהא עמוקה וארוכת טווח.
